הקרב על הנגב – האם הממשלה תיכנע?

יש סיבה טובה מאוד מדוע תושבי הנגב מצביעים לליכוד ומצביעים יותר ויותר לליכוד. בעשור האחרון אנחנו בנינו כבישים מהירים, רכבות, רכבות לבאר שבע עם חשמול, כבישים מהירים שמגיעים גם לעומקי הנגב, רכבת לנתיבות, תחנות רכבת, תחנות משטרה – 11-10 תחנות משטרה, לעומת מה שהיה קודם לכן אחת; פי עשרה. מגדלים בדימונה – אין מקום, אין מקום בנתיבות, אין מקום בשדרות, ביקוש ענק; שדה התעופה רמון, בין-לאומי, ליד אילת; הכפלת האוכלוסייה בבאר שבע, שכונות חדשות – כל הנגב. אבל דבר נוסף – בית חולים חדש, בית חולים חדש בבאר שבע. כל זה נעשה.

זו הסיבה שהם מצביעים לנו ולא מצביעים לכם. אומרים להם: רע לכם – אומרים: טוב לנו, טוב לנו. אבל יש כמובן גם בעיות. הבעיה הראשונה, שכמעט איבדנו בגללה את הנגב לגמרי – היינו מאבדים את המדינה – זה שהנגב היה פרוץ לחלוטין לחדירה מסיבית של הגירה בלתי חוקית מאפריקה.

באתי לאילת, בשכונה אחת אישה אחת בוכה, אומרת לי: ראש הממשלה, בוא תיכנס אליי הביתה. אני בא לשם, היא מחזיקה את הבת שלה והיא אומרת: אני לא יכולה לצאת החוצה. אני לא יכולה. אני מפחדת, מפחדת על הבת שלי, אני מפחדת על עצמי. אז חסמנו את הגדר הזאת, בהתנגדות של כמה מהאנשים שיושבים כאן סביב שולחן הממשלה. הצלנו את הנגב, הצלנו את מדינת ישראל, ואנחנו נלחמנו גם בכל דרך, בכל דרך, להמשיך לפתח את הנגב.

ואני הייתי אומר שיש שם בעיה אחת גדולה – לא התעלמנו ממנה – קוראים לה בעיית ההתיישבות הבדואית, שהיא גם קשורה לבעיית המשילות. מי היה צריך לטפל בזה? מי היה מופקד על זה בשנים האחרונות? סליחה? המפלגה של נפתלי בנט, הם היו מופקדים על זה. אני לא אומר, יש עוד הרבה בעיות, צריך לעשות הרבה דברים, אבל לדבר עלינו שאנחנו לא עשינו? הרי הנגב זה המרכז החדש של מדינת ישראל. תראו מה קורה בקריית גת, תראו מה קורה בכל השדרה הזאת, הפנימית. כל זה בא כתוצאה ממדיניות ברורה שלנו, מדיניות של מימוש חזון, לא סתם חזון שאומר "נרד לנגב". הורדנו את קריית ההדרכה, הורדנו את צה"ל דרומה – איזה שינויים כבירים. על מה אתם מדברים, ריבונו של עולם? אתם מדברים, הו, כמה שאתם מדברים, ועל זה אני רוצה לדבר, כמה שאתם מדברים.

אלה ימים רגישים בזירה העולמית, ובימים כאלה מוטב למעט בהתבטאויות בנושא העולמי שעומד על הפרק, בוודאי כשמדובר בהתבטאויות מיותרות. עוד יהיה הרבה מה לומר בנושא, אבל עכשיו, עכשיו זה לא הזמן. האבסורד הוא שממשלת ישראל בוחרת לדבר ולדבר ודווקא בעניין הזה, אבל בעניין אחר, שחייבים באמת לדבר בו, שחייבים באמת לעשות בו, היא שותקת והיא לא עושה כלום, שום דבר – מול הדהירה להסכם הגרעין שיאפשר לאיראן להשיג נשק גרעיני נגדנו, הסכם שממשמש ובא. אינני יודע אם זה בימים הבאים או בשבועות הקרובים, אבל ההסכם הזה ממשמש ובא. ומה עושים בנט ולפיד? הם לא אומרים כלום והם לא עושים כלום.

הם לא נאבקים בדעת הקהל – – –

בנט ולפיד לא עושים כלום, אפילו לא אומרים כלום. הם לא נאבקים בדעת הקהל העולמית נגד הסכם הגרעין עם איראן, הם לא מגייסים את דעת הקהל הבין-לאומית, הם לא מגייסים את הקונגרס ואת הסנאט נגד ההסכם הרע הזה. הם פשוט – צר לי להגיד את זה, אבל אני אגיד את זה – הם פשוט מרכינים ראש בפני ארצות הברית.

לפני כמה חודשים בנט אמר: "אנחנו לא דובי לא-לא". שימו לב לבחירת המינוח, האליטרציה. "אנחנו לא דובי לא-לא" – לא נתנגד לכל הסכם, אנחנו לא מחפשים לריב. ולפני חודש וחצי אמר שר החוץ לפיד: הצלחנו במידה מסוימת לגרום לעולם להקשיב לנו. עוד ההצלחה כזאת ואבדנו. ה"הצלחה" הזו הביאה לכך שארצות הברית הסירה סנקציות נגד איראן, איראן, שממשיכה יחד עם ארצות הברית לדהור להסכם המסוכן נגדנו. זה אבסורד, אבסורד, שממשלת ישראל שותקת לחלוטין בעניין זה.

טוב, אני בטוח שאתם רואים את מלוא מומחיותם של שרי הממשלה במישור הבין-לאומי. שר החוץ שלה, זה לפיד, אמר רק לפני שבועיים: לא תהיה פלישה לאוקראינה. שר האוצר שלה, ליברמן, אמר שחייזרים יפלשו לאוקראינה לפני שיפלוש לשם חייל רוסי אחד. אבל השתיקה, השתיקה של בנט, לפיד וליברמן דווקא מול הסכנה הקיומית של איראן גרעינית, היא לא פחות ממדהימה.

שמעתי קודם שאת הוצאת אנשים.

תראי, אני לא יודע, אני מאחל לך הצלחה רבה בתפקידך הבא – –

– – אבל בתפקיד הנוכחי את לא מגלה יכולות מדהימות. אני חייב להגיד את זה.

אז תתחילי לפעול, בבקשה.

תתחילי לפעול ותשתיקי את האולם בצד הזה – –

– – כפי שהשתקת אותו קודם בצד הזה.

אני מקווה שתצליחי להביא את הסינים להקשיב לך – –

– – יותר ממה שחברי הכנסת מקשיבים לך עכשיו – –

– – ואני מקווה שתדעי להגיד להם את הדברים הנכונים.

אני? כן.

השתיקה של בנט ולפיד וליברמן דווקא מול הסכנה הקיומית של איראן גרעינית היא לא פחות ממדהימה. זהו מחדל בקנה מידה היסטורי. אני רוצה שתקשיבו למה שאמר בן רודס. בן רודס היה בכיר בממשל של הנשיא אובמה. הוא היה אחד מאדריכלי ההסכם המסוכן עם איראן, והוא אמר את הדברים הבאים – אתם חייבים לשמוע: בנט לא יעשה דברים – – –

אני מבקשת שקט באולם. חבר הכנסת אופיר כץ, זאת כבר קריאה שנייה, קריאה שנייה. בבקשה. בבקשה, תמשיך.

גברתי היושבת-ראש, חברות וחברי הכנסת, תיאבון סתימת הפיות של הקואליציה, של הממשלה הזאת – התיאבון הזה אינו יודע גבולות. זה לא מספיק שאתה מצנזר, אתה רוצה לצנזר את הרשתות החברתיות, אתה מסלק פרשנים מגלי צה"ל כי הם פוליטיים, ואחר כך אנחנו שומעים את אחת מהפרשניות מדברת עם שרה בממשלה – –

– – עם מרב מיכאלי, בחרדה: אתם לא יודעים מה יקרה אם לא תתכנסו יחד, הממשלה הזאת תיפול. אז בואו נבין מה המשמעות שתקרה לנו אם הממשלה הזאת לא תיפול. ובכן, בן רודס, אחד מאדריכלי הסכם הגרעין בממשל אובמה, אומר – ציטוט: בנט לא יעשה דברים כמו לנאום בקונגרס כדי לתקוף נשיא מכהן. אחר כך הוא מוסיף ומפרש: דבריו של בנט נשמעים הצהרתיים בלבד – הצהרתיים בלבד, כלומר לצאת ידי חובה – והם אפילו אינם משכנעים בהשוואה לנתניהו.

טוב, אני חושב שאנחנו לא צריכים את בן רודס כדי לחשוף את אוזלת היד של הממשלה הזאת מול האיום הגדול ביותר שעומד לפנינו. כולם יודעים היום, כולם בלי יוצא מן הכלל, שאין היום שום התנגדות אמיתית מצד ממשלת ישראל הנוכחית להסכם הגרעין. וצריך להבין מהו גודל המחדל, מה כל כך רע בהסכם הגרעין. ובכן, כדי להבין את זה אני אמשיל נשק גרעיני לאקדח. אקדח – מוכר לכם.

אני רוצה להסביר מהו אקדח גרעיני. אז יש אקדח, וכלי השיגור – האקדח – משול לטילים בליסטיים; בפנים יש מעטה של פצצה – זה הכדור כפי שאתם מכירים אותו – ובתוך הכדור יש אבק שרפה, וזה מה שקוראים האורניום המעושר. החלק הקשה ביותר לייצור באקדח הגרעיני זה האורניום המועשר, אבק השרפה, וזה מה שאיראן מקבלת פה קודם כול. היא מקבלת יכולת העשרה בלתי מוגבלת, כי יש לה צנטריפוגות מתקדמות, והצנטריפוגות האלה יכולות להיות פי 40 – לפי ההסכם – יותר חזקות מהצנטריפוגות שהיא נכנסה איתן להסכם. והם יכולים גם להעשיר אותו בבונקרים תת-קרקעיים. בשביל מה, ריבונו של עולם, צריך אורניום מועשר? לא בשביל שימוש גרעיני אזרחי, רק בשביל פצצה. בשביל מה צריכים בונקרים תת-קרקעיים? לא בשביל אורניום, לא בשביל אנרגיה גרעינית אזרחית, רק בשביל פצצה.

עכשיו, נוסף לאבק השרפה יש להם גם כמובן את הטילים הבליסטיים – זה לא מכוסה בהסכם. יש להם את היכולת לפיתוח הנשק – זה לא מכוסה בהסכם. ובהסכם אין שום התייחסות, שום התייחסות, לכך שאיראן יכולה להמשיך בטרור, יכולה להמשיך בתוקפנות שלה. אין שום קשר בין ההסכם הזה, שמאפשר להם לקבל את האקדח הגרעיני עם הטילים הבליסטיים, עם העשרת האורניום, עם הפצצה – כל זה לא מכוסה בהסכם; להפך, זה מתאפשר. וההסכם הזה אינו מתייחס בכלל להגבלות כלשהן, אלא ההגבלות האלה יוסרו – הרבה יותר גרוע מההסכם הקודם – לא בעוד עשר שנים, כי עברו כבר שבע שנים – בעוד שלוש שנים. כלומר, איראן תוכל להיות מדינת סף גרעינית בעוד שלוש שנים בהכשר בין-לאומי, בהרכנת ראש של ראש ממשלת ישראל ושל השרים שיושבים לידו. זאת המשמעות. כי הרי איך אפשר להגיד לא לאמריקה? מה, אנחנו נגיד לא לאמריקה? בוודאי שנגיד לא לאמריקה. בן-גוריון אמר לא לאמריקה כשמרשל אמר לו לא להכריז על המדינה; אשכול אמר לא לאמריקה כשג'ונסון אמר לו לא לתקוף; בגין אמר לא לאמריקה כשהוא תקף את הכור הגרעיני. איזו שאלה? בוודאי שנגיד לא לאמריקה. כי אם ראש ממשלה בישראל צריך לדעת לעשות משהו אחד זה להגיד לא כשיש נושא קיומי. אבל הם אומרים כן, או לכל היותר מצייצים איזה ציוץ לצאת ידי חובה, כי הם מבינים שהציבור – הציבור מבין, מבין שיש פה הסכם איום ונורא.

ויש עוד משהו בהסכם הזה – – –

ההסכם הזה מביא את איראן להיות מדינת סף גרעינית, שאחר כך, כדי לייצר ארסנל של פצצות אטום זמן הפריצה שלה הוא כלום, שבועות, שבועות, בהסכמת מדינת ישראל. הסכמה בשתיקה – בשתיקה, תרתי משמע.

אבל ההסכם הזה נותן לאיראן דבר משמעותי נוסף: הוא נותן לה כסף, הרבה כסף. ואיראן תשתמש בכסף הזה גם כדי להמשיך להרחיב את מתקפת הטרור נגדנו, גם כדי לחמש את אויבינו, גם בלבנון וגם בעזה, וגם כדי להכין ארסנל של פצצות גרעין שמיועדות להשמיד אותנו. ומה עושה ממשלת ישראל מול הדבר הזה? לא כלום. שום דבר.

עכשיו אני רוצה להגיד לכם, יש רק דרך אחת לעצור התגרענות של מדינות טרור, רק דרך אחת. הדרך הזאת היא שילוב של סנקציות משתקות ואיום צבאי פעיל, וגם פעולות חבלה. אלה הדרכים. אין דרכים אחרות. בלי זה אין כלום. ואתם זוכרים איך אנחנו נלחמנו נגד חזרת ארצות הברית להסכם הגרעין עם איראן. במשמרת שלנו, כשארצות הברית דהרה לחתום על הסכם הגרעין עם איראן, אני וחבריי נלחמנו נגד המעשה המסוכן הזה מעל כל במה ובכל פורום. יצאתי לקונגרס האמריקני כדי לנאום נגד ההסכם הזה, בזמן שכאן בארץ היו מי שתמכו בו – אוה, אחד מהם קם כרגע, שר החוץ המומחה לענייני חוץ לפיד, שהסביר שזה דבר נורא ושההסכם הזה הוא בכלל טוב. ובכן, במאמצים רבים הצלחנו להביא את ארצות הברית לפרוש מהסכם הגרעין המסוכן הזה, להטיל סנקציות כבדות על איראן, ובנוסף, אני חייב להגיד לכם – ואני נותן כאן קרדיט מלא לארצות הברית שעשתה את זה – היא יצאה וביצעה פעולות צבאיות שלא נעשו בעבר נגד מטרות איראניות.

ואני חייב להגיד לכם שהיה אפקט נוסף, כי ההתייצבות שלנו נגד ממשל אובמה בנושא איראן, בנושא הסכם הגרעין, הביאה לאותה התקרבות פנטסטית בינינו לבין מדינות המפרץ, מה שהניח את היסודות – –

– – מה שהניח את היסודות – –

– – להסכמי אברהם. עכשיו את יכולה לעצור.

בבקשה, כן.

יש שיטת סתימת פיות חדשה – זו פתיחת פיות. פשוט עושים הרבה רעש במטרה שלא ישמעו. אבל הציבור בבית שומע, את זה אני רוצה שתדעו.

– – – אני לא התנהגתי כך כשאתה דיברת – – –

– – ואתה לא צריך להתנהג כך כשאני מדבר.

את כל מה שאנחנו עשינו, עשינו מתוך תחושת שליחות עמוקה. עשינו זאת מפני שהמשימה העליונה של ראש ממשלה בישראל וממשלה בישראל היא להבטיח את ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל. ואם זה אומר – ואני חוזר על זה שוב – שבצמתים מסוימים צריך להגיד לא לנשיא ארצות הברית ולממשל האמריקני, אז חייבים להגיד לא. וחייבים להגיד לא להסכם המסוכן הזה.

אני וחבריי פעלנו במלוא הנחישות, ולא רק במישור המדיני. יחד עם המוסד ושירותי הביטחון שלנו ביצענו פעולות נועזות נגד תוכנית הגרעין האיראנית. חלקן ידועות לציבור, חלק גדול מהן לא ידוע, ובזכות הפעילות שלנו הצלחנו למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני למעלה מעשור.

אני רוצה לספר לכם מה שסיפר לי יובל שטייניץ. כשהוא היה יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, קיבל ביקור בשנת 2005 או 2006, ב-2005 של מוחמד ברדעי – אתם זוכרים אותו, הוא היה יושב-ראש – – –

2004. הוא היה יושב-ראש של סבא"א – סוכנות האנרגיה האטומית הבין-לאומית – והוא אמר לו: מה אתם נאבקים? מה אתם צועקים? אין שום דרך שתוך שמונה שנים לאיראן יהיה נשק גרעיני. ובכן, שמונה שנים מ-2004 מביא אותנו ל-2012, אבל כבר עברו מאז עשר שנים, ולאיראן אין נשק גרעיני ואין ארסנל גרעיני בגלל הפעולות שאנחנו נקטנו. ואתם, אלמלא המאמץ הזה, המאמץ היום-יומי, שנה-שנה, ביום, בלילה, בכל המרחב – אלמלא כן, חמינאי היה משיג מזמן נשק גרעיני, שהיה מאיים על עצם קיומנו.

חברי הכנסת, אני רוצה להגיד משהו נוסף, בהתייחסות עקיפה למה שקורה היום. כולם רואים היום מה קורה למדינה כשהיא נתונה לחסדי אחרים. כולם מבינים היום יותר מתמיד מה שוות ערבויות בין-לאומיות או הסכמים בין-לאומיים. בלי כוח והנכונות להפעיל אותו, אין שום ערך לזה. עכשיו, לכוח יש תכונה אחת בעייתית מאוד: זה לא משנה אם המחזיק בו הוא מוסרי ומוצא חן בעינינו או לא מוסרי ודחוי בעינינו; מי שיש לו יותר כוח ויותר נחישות להפעיל את הכוח – גובר. זה כלל ההיסטוריה. ואנחנו חייבים לבצר את כוחנו ולהיות נכונים להשתמש בו נגד אלה שבאים להשמיד אותנו. מדינת ישראל חייבת להמשיך בדרך האיתנה שאנחנו צעדנו בה ולא בדרך הצייתנות וההתרפסות שהממשלה הזאת הולכת בה.

בוודאי שעשו. בוודאי שעשו. לכבול את ידינו במאבק על עצם קיומנו באמצעות הסכם הזוי של "אין הפתעות" עם ארצות הברית. איך נפעל אם נצטרך לקבל את אישורה של ידידתנו הגדולה ארצות הברית? הם ביקשו זאת גם ממני: אין הפתעות, מר נתניהו. אין הפתעות, ראש הממשלה. אמרתי: תודה רבה, יהיו הפתעות, לפעמים נאמר לכם ולפעמים לא נאמר לכם. וכך פעלנו. אבל להתחייב מראש שתמיד נגיד להם מה אנחנו עושים לסכל את הגרעין האיראני? זה הזוי. אנחנו מדינה ריבונית. אנחנו באנו הנה לקיים מחדש את הריבונות היהודית בארץ ישראל. באים כאן האייתולות האלה ובאים להשמיד שלושת אלפים שנה של היסטוריה יהודית, ואתם מרכינים ראש. אתם לא מתביישים? בשביל זה אתם יושבים כאן? מילא אם הייתם עושים את זה. אם הייתם עושים את זה, אני מבטיח לכם שהייתי אומר לכם מה שאמרתי לשרון ומה שאמרתי לאולמרט: תקבלו את כל התמיכה, את כל העזרה, את כל הגיבוי. אבל אתם יושבים שם ככבשים מובלים. אינכם אומרים כלום, אינכם עושים כלום, ואתם יודעים מה, אף אחד גם לא מקשיב לכם, כי אתם לא מעניינים אף אחד. אבל בזמן הזה, שתוך ימים או שבועות או כמה חודשים – –

– – יחזרו להסכם שמאיים על עתידנו, אתם יושבים ושותקים, ממלאים פיכם מים כמו דגים ויושבים על הידיים. לישראל יש את היכולת – –

– – למנוע מאיראן נשק גרעיני. ישראל חייבת להשתמש ביכולות האלה כדי להבטיח את עתידנו, עם הסכם או בלי הסכם, עם הסכמה עם ארצות הברית או בלעדיה. ישראל חייבת להתנגד בתוקף להסכם הגרעין המסוכן. ישראל חייבת למנוע בכל מחיר מאיראן להשיג נשק גרעיני, ואם לא עכשיו, אימתי?

אני רוצה להגיד לכם לסיום, חברי הכנסת, זה הנושא החשוב ביותר שצריך להעסיק את ממשלת ישראל בימים אלה, לפני שההסכם הרע הזה נחתם. אבל אתם לא עושים כלום. ועל זה כבר נאמר: בימים ההם – ואני אומר: בימים האלה אין ממשלה בישראל.