קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, הנושא שעולה היום הוא לא פחות מאבסורד. הנגב יקר לנו, הפריפריה יקרה לנו, רק חבל שחברי הכנסת מהאופוזיציה נזכרו רק לאחר יותר מעשור בשלטון שיש בעיה בנגב. אחרי ההזנחה של הממשלה הקודמת, הממשלה הנוכחית הצליחה בשמונת החודשים האחרונים לעשות מהלכים שלא נעשו פה במשך יותר מדי שנים.
אנחנו מושכים את הדור הצעיר לחקלאות, נלחמים בפשיעה – –
– – נלחמים בפרוטקשן, מקדמים את העסקים הקטנים בנגב.
אנחנו משלימים את תכנון הרכבת לאילת; אישרנו את התקציב להעביר את קריית המודיעין לנגב; העברנו עשרות מיליוני שקלים לפיתוח ההייטק והסטרטאפ בבאר שבע; מביאים יוזמות טכנולוגיות לבאר שבע.
הקמנו שני בתים ליצירה מוזיקלית בפריפריה ועוד ועוד ועוד.
הממשלה שלנו מעבירה רפורמות היסטוריות ותקציבים שנתקעו במשך שנים בזכות היכולת לשים את האגו בצד ולפעול למען המדינה. בזכות ההתנהגות האחראית של הממשלה ושל שר האוצר, הממשלה הזו העבירה תקציב לאחר שלוש שנים של קיפאון.
צלחנו עוד גל של קורונה בלי סגרים, וישראל מדורגת גבוה במדדים הכלכליים הבין-לאומיים.
ומה האופוזיציה עשתה? ברור לגמרי שכל מטרת הדיון הזה היא אך ורק לנגח את הממשלה. ברור שלא נוח לכם לאבד את המושכות אחרי מעל עשור בשלטון, אבל העם מאס בשיקולים הפוליטיים הצרים וסדר העדיפויות המעוות ששלט פה. עכשיו תורנו. אתם תמשיכו לזעוק, ואנחנו נמשיך לפעול באחריות ולדאוג לאזרחי מדינת ישראל. תודה.
207 מילים של לימור מגן תלם. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.