קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
טוב. רגע, חכי שנייה. אנחנו נחכה שחבר הכנסת מולא יצא.
תודה. כבוד היושבת-ראש, כנסת נכבדה, לצערנו, שוב אנחנו עדים למלחמה על אדמת אירופה. עלינו לדעת שמה שמתרחש עכשיו הוא מעבר לפלישה רוסית על אדמת אוקראינה. מדובר באתגור של הסדר העולמי. אנחנו בעיצומו של מפץ בגודל היסטורי, שבו העולם שוב מתחלק לשני גושים: הגוש הדמוקרטי, הליברלי, החופשי, אל מול הגוש השני. אסור להתעלם מזה, לעצום את עינינו ולהעדיף את השיקולים הטקטיים על השיקול האסטרטגי.
ברגעים אלה יש קול אחד שחסר לי – קולו של יו"ר מרצ והשר לשעבר יוסי שריד, זכרו לברכה. בהיעדר קולו של יוסי, דיברתי עם בנו, הסופר ועורך הדין ישי שריד. ישי חיזק את עמדתי, כך שברגעים אלו יוסי, כמו שלדעתי היה פועל, היה עומד לצד אוקראינה. אף שחלק ממשפחתו נטבחה על ידי האוקראינים, זה לא הזמן להתחשבנות היסטורית; זה הזמן להסתכל נכוחה אל המציאות. יוסי היה עומד לצד החופש, נגד הכיבוש, לצד הדמוקרטיה, לצד הזכויות, וכך גם עלינו לעשות: לעמוד לצד החופש, לצד הדמוקרטיה, נגד הכיבוש ובעד הזכויות. אנחנו ברגע שגם האינטרסים האסטרטגיים עומדים בהלימה לערכים שלנו, וכך עלינו לפעול. עלינו לדרוש את הנסיגה של הכוחות הרוסיים מאדמת אוקראינה. אנחנו צריכים להגיד: לנצור את הנשק, להפסיק את ההרג ולהגיע למשא ומתן באופן מיידי ללא תנאים מוקדמים, כדי להחזיר את השפיות.
אני חייבת לומר מילה טובה לממשלה הזאת – לשר החוץ יאיר לפיד, שבמעשיו ופועלו ממש הציל חיים; חייבים להגיד תודה לצוות משרד החוץ באופן כללי ולאנשי השגרירות והקונסוליה, שעושים לילות כימים כדי לעזור לאזרחים ישראלים ולקהילה היהודית הענפה.
אני חייבת להגיד לאופוזיציה: בושה לכם שברגעים כאלה אתם לא מוכנים להקים את ועדת הקליטה והעלייה אפילו לא אד-הוק כדי לעזור, כדי לתמוך במהלכים, לאפשר להעלות ישראלים וגם, אם יש צורך, לקלוט בישראל פליטים.
עוד מילה אחרונה, כבוד היושבת-ראש.
אני רוצה להזכיר לכולנו את השיר פראג, מילים ולחן של שלום חנוך, ששר אריק איינשטיין, זיכרונו לברכה, ושאולי היום אנחנו צריכים להתייחס לזה – – –
לא, אני לא הולכת לשיר, לא לדאוג. היום אנחנו צריכים לקרוא לו, אולי לכנות אותו קייב, כמו שאומרים האוקראינים, ורק כמה מילים: "אל העיר שבוית החלום / צל כבד וזר הגיח / וירח באדום / את מלכותו טבל בפיח // – – – שיר שחלמתי על פראג / שם השחר עוד יבקע". תודה רבה.
359 מילים של גבי לסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.