קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, החוק הזה שמונח כאן – אני מדבר עם חבריי, עם חלק הצלחתי לדבר, עם חבר הכנסת סעדי; עם עופר כסיף לא הצלחתי. אני אנסה להסביר את מה שהסברתי – – –
פספסתי אותך. אז אני אגיד: החוק הזה – – –
אני אגיד לכם, השעה 03:13, ונראה לי שנהיה לכם סלט בראש, אז אני אעשה לכם קצת סדר. החוק הזה הוא חוק שהראשונים שצריכים לבקש אותו, לדרוש אותו, להיאבק עליו, הם האנשים שסובלים הכי הרבה – חבריי ואנשי החברה הערבית. אני אדבר כאן על קצת עובדות שאתם מכירים אותן. כאשר יש אירוע פשע ליד אדם ובאה המשטרה ומבקשת את המצלמות, אדם נורמטיבי עושה מה שעושה כל אדם נורמטיבי: נותן את המצלמות. במקרה הזה, אם מדברים על מצלמות, לא מקרה אחד, לא שניים, לא עשרה ולא עשרים – אותו אדם נורמטיבי, ירו על ביתו עבריינים, עבריינים קשים. ציבור גדול, ואתם יודעים את זה טוב ממני, והוא חי תחת אימה ופחד. עכשיו, אני אגיד לכם, אני מדבר בכמה כובעים: האחד זה על החוק, והשני זה מתוקף התפקיד שלי – – –
שנייה, חבר הכנסת אוסאמה, חבר הכנסת סעדי, אני הקשבתי – – – אפשר?
אבל עאידה, חברת הכנסת עאידה תומא וחבר הכנסת עופר כסיף, אני הקשבתי קצת, גם אם לא הייתי, תוך כדי קפה, מהצד השני, ושמעתי מה שאמרתם – שמחפשים, ורוצים, וזה נגד הערבים.
אז שנייה, תמתין. אני, יש לי עוד כובע אחד, והכובע הנוסף שלי הוא לרכז את הפעילות אל מול הפשיעה בחברה הערבית, והחוק הזה הוא חוק נחוץ וחשוב. הוא חוק נחוץ וחשוב. ויכול להיות ויכוח, ויש ויכוח, והוא גם לגיטימי, אבל אני לא חושב שמישהו פה בבית הזה, בטח לא אתם, יכולים להגיד שהוא לא חשוב בתפיסת העולם שאומרת שצריך להכריע את העבריינות הקשה בחברה הערבית.
אז אני אומר עוד פעם: א. לא כולם, בואו. המילה שאומרים לי, "כולם מתנגדים" – – –
כל מי שהזכרת. עכשיו, אני אומר לך שאם ננתק החוצה דברים שקשורים לפוליטיקה, כולל פוליטיקה פנימית, ניכנס לדיון משפטי עמוק, מה נכון לעשות, ויש מקום – – –
עופר כסיף, חברים, הרי תראו, עאידה תומא סלימאן, הממשלה הזאת באה ומנסה לעשות מעשים על מנת לפגוע בעבריינים. עכשיו, אתם יודעים, אתם יודעים היטב מה הממשלה הזאת עושה. אני לא אומר שאין מקום לוויכוח, אני לא רואה שאין מקום להכניס עוד דברים פנימה.
משפט הסיום שלי: יש מקום לוויכוח משפטי ערכי כזה או אחר, וראוי שהוא יתנהל איפה שיתנהל בבית הזה – בוועדת החוקה. אנחנו מציגים את החוק לקריאה ראשונה. אני אומר לכם את דעתי שלי: החוק הזה הוא חוק חשוב. אני עשיתי הרבה מאוד כדי שהחוק הזה יגיע לאיפה שהוא הגיע, אני מאמין בו, והוא יעבור היום. תודה רבה.
תראו, אני הגעתי לסיטואציה שהיום אני עומד פה – – –
אז אני אגיד לך מה: אני עומד פה בשלוש דקות ונמצא כאילו שאני במענה על שאילתות. אני אגיד לכם מה אני חושב. אני חושב שצריך קצת להוריד את ההתייפייפות, את המילים המכובסות שאתם אומרים, כי מי שכרגע עושה את המאבק הכי גדול להציל אתכם ואותנו זה כרגע משטרת ישראל, והיא צריכה את הכלים. תודה רבה.
חבר הכנסת אחמד טיבי, אני מזכיר לכולכם וגם לאחמד טיבי – אחמד טיבי, אתה יושב-ראש הישיבה הזאת, אתה לא שואל שאלות. אתה צריך לנהל את הישיבה הזאת.
ואני אומר לחבריי: אף אחד לא צריך עזרה מוסרית או אחרת מה צריך לעשות. זאת דעתי. שווה להתווכח עליה. בשביל זה יש ועדות של הכנסת, ושם ננהל את הוויכוח.
550 מילים של יואב סגלוביץ'. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.