קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מתחילת השנה נרצחו באום אל-פחם תשעה בני אדם. כל תשעת מקרי הרצח לא פוענחו. זהו בהחלט נתון מבהיל. מסתובבים בינינו רוצחים שלא נתנו את הדין על מעשיהם, ואיש אינו יודע מתי יבצעו את הרצח הבא. לצערנו, אום אל-פחם אינה חריגה. אחוז גבוה מאוד ממקרי הרצח שבוצעו ברחוב הערבי לא פוענחו. גם הרצח של חברי הטוב סאהר אסמאעיל, עליו השלום, שהיה יועץ אישי שלי במשך זמן קצר, אשר התרחש ב-15 באוגוסט השנה, טרם פוענח. למעשה, אחוז מקרי הרצח שמפוענחים בחברה הערבית עומד על כ-23% בלבד, בעוד בחברה היהודית הוא עומד על שיעור פיענוח על 65%. מדובר במציאות שלא נוכל להשלים עימה. במצב דברים שכזה, ההרתעה נשחקת, תחושת הביטחון נפגעת והרצח הבא אורב לנו מעבר לפינה. אנחנו נחושים לתת לרשויות האכיפה כלים אפקטיביים במערכה מול הפשיעה הגואה. אם לא נעשה כן, לא נוכל לומר כי ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו.
כבר בדוח מבקר המדינה משנת 2018, שעסק בנושא זה, צוין כי אחת הסיבות המרכזיות לכך שפשעים אינם מפוענחים בחברה הערבית היא "היעדר ממצאים וראיות דיגיטליות ממצלמות ציבוריות או פרטיות בגלל השחתתן של המצלמות או בשל מחיקת ראיות מהן". מאז אותו דוח מפורט לא נעשה דבר. לא פעם, עד שהמשטרה מקבלת מבית המשפט צו חיפוש לצורך איסוף ראיות מהזירה, מוסרות המצלמות ממקומן, ועימן גם עקבותיהם של העבריינים. לשם ההמחשה, במהלך חודש אוגוסט, בשעות הערב, בוצע ירי לעבר אדם בכפר קאסם. הוא נפצע, פונה לבית חולים, ובהמשך מת מפצעיו. יום לאחר האירוע הגיעו שוטרים לזירה עם צו חיפוש לצורך איסוף מצלמות הרחוב, אך סרטוני המצלמה נעלמו. בסוף חודש ספטמבר הגיעה המשטרה לאולם חתונות בעקבות תלונה על אירוע ירי. במקום נמצאו פצועים ואדם אחד הרוג. למוחרת היום הגיעה המשטרה עם צו ושוב הסרטונים נעלמו.
לשם התמודדות עם התופעה הזו, אני מביאה בפניכם היום את הצעת החוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (עילות חיפוש בלא צו בית משפט) (הוראת שעה), התשפ"ב–2021. על פי ההצעה יורחבו במעט סמכויות החיפוש הנתונות לשוטר. במצב המשפטי הקיים כיום, יש כמה עילות לחיפוש ללא צו בית משפט. כעת מוצע להוסיף עילות נוספות: העילה העיקרית שתתווסף תאפשר לערוך חיפוש במהירות, ללא צו לשם תפיסת חפץ, בהתקיים שלושה תנאים: 1. יש חשד סביר כי במקום מצוי חפץ הקשור לעבירה מסוג פשע חמור; 2. החפץ עשוי לשמש ראיה לביצוע העבירה; 3. החיפוש נדרש באופן מיידי לשם מניעה העלמת הראיה או פגיעה בה. מדובר בהצעה מאוזנת הכוללת כמה מנגנוני פיקוח ובקרה: ראשית, סמכויות החיפוש יהיו נתונות לשוטר רק במקרים שבהם מדובר על עבירות פשע חמור – עבירה שעונשה מעל עשר שנות מאסר. וכן, בעבירות החזקת נשק, ירי במקום מגורים וסחיטה באיומים. שנית, החיפוש בלא צו מותנה באישור של קצין משטרה. ולבסוף, על החיפוש להיות מתועד על ידי השוטרים. עילה נוספת שמתווספת בהצעה היא חיפוש ללא צו במקרה שבו יש חשד שבמקום שוהה אדם שביצע זה מקרוב עבירה מסוג פשע חמור. מכיוון שהצעת החוק נועדה להתמודד עם מכת המדינה היא תיקבע כהוראת שעה ל-18 חודשים בלבד, על מנת לאפשר בבוא העת לבחון את אופן הפעלת הסמכות החדשה ואת נחיצותה. מכל הטעמים האלה, אנו מבקשים מכם לתמוך בהצעת החוק. תודה רבה.
497 מילים של יפעת שאשא ביטון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.