קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חברי כנסת. חבריי אמרו כבר קודם שהצעת החוק הזאת היא מופקרת. יש לה מטרה אחת בלבד, והיא לרדוף את הציבור הערבי – ודווקא, כפי שאמרה חברתי חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, את הציבור הנורמטיבי, שזה אכן הרוב המוחלט. בדברי ההסבר להצעת החוק הזאת כתוב במפורש שההצעה הזאת היא "נוכח חשיבות הסדר זה למאבק בפשיעה ובפרט נוכח הצורך בנקיטת אמצעים דחופים למאבק בפשיעה בחברה הערבית". זה כתוב שחור על גבי לבן – או על גבי כחול – לא צריך כאן יותר מדי פרשנות. יש פה מניע שהוא גזעני.
אבל אני רוצה להשתמש בזמן הקצר – – –
אני רוצה להסביר עוד, להתייחס בקצרה לשני דברים שלא הוזכרו, דווקא בלשון משפטית: החוק הזה, מעבר לכך שהוא גזעני, שהוא מכוון לציבור מסוים, אם כי ישלמו את המחיר גם ציבורים אחרים, גם בשפה המשפטית הוא לא מידתי ובלתי סביר. אני רוצה להסביר: מה הכוונה בחוק לא מידתי? חוק לא מידתי מתייחס למצב שבו בחוק, אין יחסיות בין המטרה לבין האמצעי. נניח שהמטרה ראויה, נניח; צריך להיות אמצעי שהוא מתאים למטרה. כאן האמצעי לא מתאים, לא פרופורציונלי למטרה. במובן הזה החוק הוא לא מידתי, אבל הוא גם לא סביר.
תרשו לי רגע לצטט מהשופט מאיר שמגר, שכתב בזמנו את הדברים הבאים. הוא כותב שם כך: "בדרך כלל מתבטא חוסר הסבירות בתופעות שיש להן גם קיום עצמאי כעילות העלולות, בנסיבות נתונות, לפגום בתקפה של תקנה" – הוא מדבר על תקנה, אותו הדבר אני אומר לגבי החוק. "כוונתי לכך" – חברים תקשיבו, סמי, סמי, חשוב לי שתקשיבו למשפטים הבאים, למה החוק בלתי סביר, ציטוט של מאיר שמגר שמסביר מהי אי-סבירות. הוא אומר כך: "חוסר הסבירות מתבטא תדירות באפליה פסולה, בהבאה בחשבון של שיקולים הזרים לעניין, באי-הבאה בחשבון של שיקול מטריאלי וכדומה". אבל הוא מוסיף ואומר שגם אם אין שיקול זר, וגם אם לקחו רק שיקולים שהם רלוונטיים – יכול להיות שהשיקולים הרלוונטיים ניתן להם משקל, בלשונו של שמגר "בפרופורציה כה מעוותת", עד שהמסקנה הסופית הפכה מופרכת ובלתי סבירה לחלוטין.
זה בדיוק החוק הזה: בלתי סביר, לא מידתי – –
– – ולכן צריך להיזרק לפח האשפה.
אני רוצה לפנות פה לאנשי מרצ, העבודה ורע"מ: אתם נתתם את ידכם, תרתי משמע, כבר לאין-ספור חוקים נפשעים, מפלים, גזענים. מתי תפסיקו? מתי תפסיקו, כשזה יגיע אליכם?
365 מילים של עופר כסיף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.