קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
דווקא על החוק הזה צריך לדבר. אני לא מבין אתכם.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, יש כאן מין טיעון שהחוק הזה בא לעזור ולסייע במיגור הפשיעה בחברה הערבית, אבל הוא טומן בחובו אשמה נגד החברה הערבית וניקוי המשטרה ומחדלי המשטרה. מה החוק הזה בא בעצם להגיד? הוא אומר שעד היום, המשטרה לא הצליחה לפענח את הרציחות כי לא זכו לשיתוף פעולה מצד האזרחים, כי העלימו ראיות, כי העלימו מצלמות. הרי הטיעון הזה חוזר על עצמו כל הזמן. ואני שומע מחבריי ברע"מ שהחוק הזה יביא לפתרון, למיגור ולצמצום הרציחות בחברה הערבית. למה? כי המשטרה, החיילים – אדוני היושב-ראש, רק לפני כמה דקות עבר החוק הכי מסוכן – –
– – עבר החוק הכי מסוכן בקולות ערביים, שאף פעם, אף פעם, אף מפלגה, גם לפני המשותפת – גם כשהיינו שלוש סיעות, גם כשרע"מ הייתה לבד או איתנו בתע"ל, או חד"ש לבד או בל"ד לבד, כל הזמן התנגדנו לחוקים האלה. אז עכשיו באים ועושים חוק, כפי שאמר חברי סמי אבו שחאדה, חוק מיוחד לערבים. הרי אין את התופעה הזאת בחברה היהודית. ובצדק אמרת, הצליחו לרסק את ארגוני הפשיעה בתל אביב, בנהריה ובנתניה בלי כל החוקים האלה. אז מה קרה שכל יום שני וחמישי מביאים לנו חוק? פעם זה עונש מינימום, פעם זה חיפוש ללא צו, ועוד מעט מביאים לנו, אדוני היושב-ראש, השר חמד עמאר, עוד חוק, שמוציא את המכרזים מהרשויות המקומיות. למה? כי מאיימים על ראשי רשויות, ואז אומרים: אנחנו נוציא את כל המכרזים מהרשויות המקומיות. עוד מעט תגידו לנו שבגלל שמאיימים, מוציאים גם את כל המינויים מהמועצות המקומיות.
די, אתם עוברים כל גבול. אני לא מבין. גם מבחינה משפטית, החוק הקיים נותן פתרון. אני מפנה לסעיף 25 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), שאומר: שוטר רשאי בלא צו חיפוש משופט, אדוני היושב-ראש, להיכנס ולחפש בכל בית או מקום, אם יש לשוטר יסוד להניח שמבצעים שם פשע או שפשע בוצע שם מקרוב. מה יותר מזה? אם יש חשד לביצוע פשע, אם יש רצח, לפי החוק הקיים, השוטר יכול להיכנס היום, בלי צו. אז עכשיו אנחנו נעביר את החוק הזה, שהוא נגד האוכלוסייה הערבית, ומתיר לכל שוטר ולכל חייל להיכנס לבית? אנחנו יודעים איך נכנסים ומה מבצעים, איזה חיפוש מבצעים, מה דרכי החיפוש ואיזה הרס זורעים בתוך הבתים. עכשיו יש להם גושפנקה חוקית ואסמכתה חוקית להיכנס לכל בית, באמתלה שרוצים לתפוס מצלמות.
אבל אנחנו רואים, חברים, בכל רצח אחרי כמה דקות אנחנו רואים את כל הרצח, ישר. כל המצלמות מצלמות את זה. רואים את הרכב שמגיע, רואים את רעולי הפנים שיורדים, שהם יורים, חוזרים ובורחים. איזה מצלמות אתם רוצים? (אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אתם, החברים, אחינו מהרשימה הערבית המאוחדת, אתם עכשיו הולכים להצביע על חוק שמאשר למשטרה ולצבא להיכנס לכל בית ערבי, ואנחנו הרי יודעים מה המשטרה עושה ומה הצבא עושה בתוך הבתים האלה: הם זורעים שם הרס, הם שוברים והורסים ותוקפים ומכים, וכבר ראינו באחד הימים, אדוני היושב-ראש, איך המשטרה שותלת נשק באחת המכוניות של אחינו מהדרום.
זאת המשטרה שאתם רוצים שתעבוד איתנו? האם אנחנו הולכים לתת לה אישור עכשיו שתבוא ותעשה חיפוש ותיכנס אל בתינו? בלי צו מבית המשפט? אין כל סיבה חוקית לזה. החוק היום, במקרה של פשע, מתיר למשטרה להיכנס לבית מייד ללא צו משפטי אם אכן התרחש שם פשע, אבל לתת את הנשק הזה בידי המשטרה ובידי הצבא באופן מלא? לאן אנחנו עוד רוצים ללכת? תחת התירוץ של הטבו של פשע, אנחנו חוצים את כל הקווים.
כל ארגוני זכויות האדם שלחו לנו, כתבו לנו ורצו לשבת איתנו על החוק הזה כדי שנצביע נגד החוק הזה – עדאלה, מוסאוא, אל מיזאן, האגודה לזכויות האזרח וכו' וכו'. כל הארגונים. לא ייאמן שהחוק הזה הולך לעבור בהצבעה ערבית. עלינו להצביע נגד החוק הזה.)
586 מילים של אוסאמה סעדי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.