קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, מכובדיי השרים, יש הרבה נושאים לדבר עליהם, גם לגופו של החוק שאנחנו נצביע עליו. אני לא שומע את עצמי.
עוזרי השרים יכולים לחכות בפרסה. למה 70 יועצים? אני לא מבין.
בבקשה, אדוני, אני מוסיף לך את הזמן.
תודה. חבריי, אנחנו מדברים על הטונים ועל המתחים במליאה בימים האחרונים. היינו אמורים להיות כעת בוועדה המסדרת במקביל לדיון במליאה – נדחתה לאחר ההצבעה ואנחנו נתכנס. על סדר-היום, בהתראה קצרה: סעיף 98. אני שומע מחברי אופיר כץ שאתמול הם הסירו מאות הסתייגויות על דעת זה שהדיון יארך 12 שעות, והינה, עכשיו מכנסים את ועדת הכנסת לדון בסעיף 98, שהולך לקבוע את מסגרת הדיון וזמן הדיון.
בבית הזה, כשהיו הבטחות וסיכומים בעל פה, הם התקיימו. אם יש טענה כזאת של אופיר כץ אל מול חבר הכנסת בועז טופורובסקי, כדאי שהסוגיה הזאת תתלבן, כי מחר, מוחרתיים, לא תהיה פה שום הבנה, לא תהיה פה שום הבנה שלא בכתב, ויישבר האמון, והכללים יישברו בבית הזה, וחבל, וחבל.
חוץ מזה, אני רוצה לומר, רבותיי: סעיף 98, משתמשים בו במידה ובמשורה. אני מבקש, אלו שטוענים: הפעלתם, הפעלתם – אנא, תתכבדו ארבע שנים אחורה, תזוזו אחורה ותבדקו כמה פעמים בממוצע הופעל סעיף 98 ותחלקו את זה במרווחי הזמן. בשבוע הראשון או השני שהממשלה קיימת. מה תעשו בחוק ההסדרים? מה תעשו בדיוני התקציב? מה תעשו בחוקים שהם קרדינליים ובלב הוויכוח הציבורי שנמצא פה בחברה הישראלית? אני חושב שמי שמייעץ לכם, אם יש לכם יועצים – מי שמייעץ לכם לוקח אתכם למרכז הזירה, למאבקים אגרסיביים, כוחניים, ולא כדאי לכם להתחיל את דרכה של הממשלה הזאת במאבקים האלה. סעיף 98 זה סעיף קשה, דרקוני, מצמצם את היקף הדיון, את עומק הדיון בכנסת. לא צריך להיבהל, רבותיי. לא צריך להיבהל מדיון, לא צריך להיבהל מדברים. הדברים נאמרים ובסוף הרוב מכריע. מה הפחד? הפחד הוא לא בסיס לתוכנית עבודה פרלמנטרית. פחד בוועדה המסדרת, פחד במליאה – למה? למה? תודה רבה, אדוני.
296 מילים של יעקב מרגי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.