קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כבוד השרה, כנסת נכבדה, פשוט אני מחליף את מלכיאלי. אנחנו אופוזיציה מאוחדת, אופוזיציה לוחמת.
אין בעיה, הכול בסדר. אנחנו מוותרים אחד לשני, ככה מתנהלת אופוזיציה לוחמת, וכל הכבוד לחברים שלי כאן שנמצאים ופועלים ועושים למען עם ישראל, ארץ ישראל ותורת ישראל.
אני רוצה לספר לכם על נושא כאוב שצריך להיות בליב של כולנו. אתמול התקשר אליי בדמעות הרצל חג'אג', ששכל את בתו שיר, השם ייקום דמה, בפיגוע בארמון הנציב, וסיפר לי שווטסאפ חסמו לו את החשבון. כל הזיכרונות, כל התמונות המשפחתיות, כל הזיכרונות משיר נמחקו ללא שוב. למה? אין תגובה, אין סיבה, אין התראה, אין יכולת לערער. שום דבר.
אז נכון שבעקבות הרעש שעשינו, חשבון הווטסאפ חזר להרצל, אבל הרצל איננו הראשון, לצערי. אשתי היקרה איילה – אותו דבר, יום אחד פתאום אין חשבון, אין שום דבר, אין כלום. אפילו הזיכרונות מאחותה אורה, שנפטרה בדמי ימיה והיא בת 24 בלבד, נמחקו. למה? לא יודעים, אין סיבה. וכך, רבותיי, זה מתנהל. זה קרה גם לאשר עובדיה ולעפרה שוריקי ולאוריאל סלאם וליניב צפר וליאת צוריה ולחנוך מנסבך ולאלון חסון ולקבוצת זמר מזרחית ולקבוצות נוספות. עולם הפוך ראינו. לא מסבירים, לא אומרים, אפס הסברים ואפילו אי-אפשר לערער.
אדוני היושב-ראש, כשכותבים את השם "בנצי גופשטיין", חוסמים אותך בפייסבוק. להבדיל, כאשר כותבים "חיזבאללה", "חמאס", כל מיני ארגוני טרור – זה בסדר, זה מותר. הבעיה הזאת היא לא רק בעיה של אנשי הימין, היא בעיה שצריכה לנגוע לכולנו, כל מי שהדמוקרטיה יקרה לליבו. כל מי שזועק כאן בשם חופש הביטוי צריך להתקומם.
בשבועות האחרונים אנחנו פתחנו ביוזמת חקיקה שנועדה לומר לאנשי פייסבוק: עד כאן. אתם לא תסתמו פיות, אתם לא תפעלו בלי דין וחשבון, אתם לא תפגעו בחופש הביטוי, ואנחנו מתכוונים לפעול כאן כדי שפייסבוק יפסיקו את סתימת הפיות, יפסיקו לרדוף יהודים, יפסיקו לרדוף אנשי ימין. אני חושב שהיוזמה שלנו צריכה להיות משותפת לכל חברי הבית. גם אתה, אדוני היושב-ראש, שחופש הביטוי בגרונך, גם אתה צריך להצטרף לכך, כמו גם כל חברי הקואליציה שלכם. חופש הביטוי זה גם החופש של מי שחושבים אחרת מכם לומר דברים. תודה.
323 מילים של איתמר בן גביר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.