קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, גברתי השרה, חבריי חברי הכנסת, יש לנו משימה חשובה בתקופה הזאת: להיות אופוזיציה לוחמת לממשלה המאוד-מורכבת הזאת. מאוד מורכבת אני אומר כי היא מאתגרת אותנו בצורה מאוד לא פשוטה, גם בסוגיית האמון וגם בגלל מרכיביה האנטי-ציוניים שנמצאים, שמהווים חלק מהממשלה הזו. אבל גם כאן, בין נאום לנאום, בתוך כל הפיליבסטר הזה, אנחנו צריכים למצוא את הזמן – ואולי זאת המשימה הראשונה שלנו – להיות נאמנים לשולחינו, לאלה ששלחו אותנו לכאן, לבית הנבחרים.
בשעה האחרונה ישבתי ונפגשתי, אדוני היושב-ראש, עם הגב' לימור לוריא, מי שמונתה עכשיו להיות מנהלת אגף השיקום – סוגיה שאני מזכיר לכולנו שבערה והרעידה את כל המדינה בערב יום הזיכרון האחרון. והמשימה הזאת לא ירדה מהפרק אלא להפך. חובה עלינו להמשיך להוביל אותה.
בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לך, גברתי השרה, שמינית אותי להמשיך לכהן בתפקיד, לעמוד בתור יושב-ראש הוועדה גם בתקופת הביניים. ואני רוצה לספר שכן, בשבוע הבא, קבעתי פגישה עם שר הביטחון בעניין. אנחנו נמשיך לעסוק ולקדם את הסוגיה הזאת, כי יש לנו חוב כלפי אזרחי ישראל, יש לנו חוב כלפי הלוחמים שלנו, יש לנו חוב לקיים מהפכה שירותית בכל מה שקשור באגף השיקום במשרד הביטחון. אנשים שאנחנו שולחים אותם לקרב צריכים לדעת שאנחנו נעשה הכול קודם כול להשיב אותם מן הקרב. וזה בהחלט קשור לסוגיית החללים, לסוגיית הנעדרים שנמצאים בעזה, אבל זה קשור גם לסוגיה של הטיפול בפצועים.
אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר שהנושא הזה לא יורד מהפרק בסדר-היום האישי שלי. אני מקבל פניות רבות בעניין הזה, וחשוב שהדבר יבוא לידי ביטוי גם בסוגיית התקציב וגם בחקיקה. אני מזכיר שבקדנציה הקודמת אתה חתמת יחד איתי על חוק עיטור הפציעה הקרבית. לא מדובר כאן באיזושהי עלות כספית אלא מדובר כאן בהוקרה למי שנפגע כתוצאה ממגע עם האויב. אני חושב שההוקרה הזאת חשובה ללוחמים שלנו. יש בה אפילו מעט מן השיקום, כדי שאנשים ירגישו שמדינת ישראל זוכרת ומוקירה אותם. תודה רבה.
296 מילים של אופיר סופר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.