קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, בהצבעה הקודמת חבר כנסת אלחרומי הצביע בעד הצעת החוק. כפי שאמר חבר הכנסת טיבי, זאת הפעם הראשונה שחבר כנסת ערבי מהסיעות הערביות מתערב בחוקי גיוס. אז התפרסם השבוע על חבר כנסת סעיד אלחרומי סיפור. אני רק רוצה להקריא מה שכתוב בעיתונות: "זה סיפור על חבר כנסת אחד שהצליח לגייס משרד ממשלתי – עם השר, עם המנכ"ל ועם אנשי המקצוע – לטובת הפסקת הליך משפטי שמנהלת מדינת ישראל נגד בני משפחתו. זו פרשה שמלמדת מה קורה כשהאינטרסים הפרטיים והציבוריים מתערבבים, וכשאין איש בכל שרשרת המזון שיודע להרים דגל אדום ולהבהיר שמשהו כאן איננו תקין."
"לפני כשנתיים אושרה תוכנית המתאר החדשה של המועצה המקומית שגב שלום, כשבמערבה מתוכננת שכונה חדשה וגדולה. השכונה הזאת אמורה להעניק פתרונות דיור לכ-15 אלף בדואים, אלא שכבר מתחילת הדרך היה ברור שיש איתה בעיה קטנה, משום שעל מנת שניתן יהיה לפתח אותה, יש צורך להזיז ממקומם בדואים שפלשו אל השטחים המתוכננים לבנייה. בין הפולשים – כך בדיוק רואה אותם רשות מקרקעי ישראל – נמצאים גם בני משפחתו הקרובים של ח"כ סעיד אלחרומי, כשבחלק מהזמן גם חבר הכנסת בעצמו מתגורר בשטח הפלישה."
"חלק מהעובדות שיתוארו כאן לקוחות מתצהיר שהגיש חבר הכנסת אלחרומי לבית המשפט, בניסיון לשכנע את השופטת לבטל את פסק הדין שהורה על הריסת המבנים. אלחרומי מפרט בתצהיר הזה באריכות את מאמציו למנוע את ההריסות, את שתדלנותו הפוליטית בעניין, ואת שלל הגורמים המקצועיים והפוליטיים שהפעיל כדי לעצור את ההריסה, ורק דבר אחד הוא בחר שלא לגלות לבית המשפט. שאותם אנשים" הם קרובים שלו והם לא סתם אזרחים. הוא כתב כך: הינני חבר כנסת מטעם הרשימה המשותפת וכו' וכו'.
אני לא אסיים בזמן שעומד לרשותי את התיאור של מה שקורה שם, אבל המילים שמתארות את העניין הזה פה: "זו פרשה – – – שהאינטרסים הפרטיים והציבוריים מתערבבים". זאת הגדרה מאוד מדויקת לממשלה שקמה לנו כאן: האינטרסים האישיים, הפרטיים והציבוריים מתערבבים. איך אפשר לסמוך על הממשלה הזאת כשהיא משתפת בתוכה את רשימת רע"מ, מפלגת רע"מ, שאלחרומי חבר בה, שהיא תסדיר את הפלישות של הבדואים בדרום והיא גם תסדיר את אביתר, להבדיל?
כמו שאנחנו רואים את ההסדרה באביתר – שאני עוד לא יודע בדיוק מה יעלה בגורלם, וכמו ששאלה פה חברת הכנסת סטרוק, האם יש הסכם או אין הסכם – –
– – ככה אנחנו לא יכולים לסמוך על הממשלה הזאת בשום דבר. תודה.
368 מילים של אבי מעוז. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.