קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, אדוני השר, גברתי השרה, קודם כול, באמת מגיע לכל חבר כנסת, חברת כנסת ושרים שנמצאים כאן – אולי לשרים אין ברירה, הם תורנים, הם חייבים – אבל לכל האחרים מגיע יישר כוח, לא משנה אופוזיציה או קואליציה. מי שנשאר על משמרתו וממלא את חובתו ונואם את נאומו, יישר כוח גדול לו. אפשר לצחוק על זה, אפשר לזלזל בזה, אבל עם כל הכבוד, זה לא קל להישאר. ומי שנשאר כאן, מגיע לו באמת יישר כוח, שהוא ממלא את תפקידו.
רבותיי, אנחנו מצביעים עכשיו על תיקון לחוק שהצבענו עליו קודם – אנחנו הצבענו נגד, אבל אחרים הצביעו בעד – השלמה של תיקון חוק-יסוד שאחד מהמרכיבים המרכזיים שבו זה לאפשר לארבעה חברי כנסת לפרוש. וזה עובר עם הערות כאלה, הערות אחרות. רבותיי, רק לפני זמן קצר היו בחירות. הציבור בחר, אנשים נבחרו על סמך הבטחה, על סמך מפלגה. אף אחד כאן לא נבחר בבחירה ישירה. כל אחד מאיתנו שנבחר, נבחר תחת טיקט של מפלגה. יש מינימום כללים, אפילו בין סוחרי סוסים, ואנחנו כאן מביאים בהצעת חוק ממשלתית, מה, לעודד רמאות, לעודד גנבת דעת של בוחרים שבחרו בחברי כנסת? מה זה הדבר הזה? חוק-יסוד, תיקון לחוק-יסוד? ועוד יש רוב לדבר הזה, וזה עובר בקלות, כאילו מה זה? לגיטימי.
היו עד עכשיו כללים – שליש סיעה. גם לזה אני נגד. מה פתאום בכלל לפרוש? אתה רוצה לפרוש, תלך הביתה; אתה לא רוצה להישאר במפלגה שנבחרת מטעמה, תלך הביתה. מה, זה מנדט שלך בכלל? כשניבחר בבחירות ישירות כל אחד יעשה עם זה מה שהוא רוצה. אבל ללכת ולתקן ולהגיד לא שליש – הרי כולנו מבינים למי הם מתכוונים. הרי בשביל לפרוש מהליכוד, בשביל לפרוש מש"ס או בשביל לפרוש מהמפלגות האחרות לא צריך את התיקון חוק הזה. ארבעה מנדטים זה שליש אפילו מש"ס, שהיא המפלגה השנייה בגודלה. אז ארבעה מנדטים מתכוונים לליכוד, שצריך עשרה – מורידים את זה לארבעה. אני אומר לכם שלא ימצאו גם אחד מהליכוד שיפרוש. מי זה המשוגע שיעשה כזאת שטות ויפרוש, חיי שעה, ולוותר על חיי עולם.
אבל איך בכלל ללכת ולהביא כזאת הצעת חוק ולא להתבייש בזה שבכנסת ישראל – מה אנחנו משדרים לציבור? למה אנחנו מחנכים את האזרחים בשיעורי אזרחות? מה הם יגידו שם? תודה רבה.
347 מילים של אריה מכלוף דרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.