קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, חברי הכנסת, איך כתוב בפסוק? "שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת". יש אנשים שמשכימים קום ללמוד תורה, ללכת לתפילת ותיקין. יש אנשים שמשכימים קום לאיזו משמרת בבית חולים והם כבר רוצים להיות. יש אנשים שיושבים לילות בפרלמנט כשיש איזה דיון תקציב, ואז – גם לא כולם אבל נותנים מהאופוזיציה לילות שלמים לדבר, וקובעים מראש שההצבעה רק ביום – יש דברים נורמליים. אבל מה שקורה בזמן האחרון הוא פשוט לא נורמלי. הטרלול נמשך כבר הרבה זמן, לפחות שנתיים. אנשים חשבו שאם הקימו ממשלה אז כבר נחזור לאיזושהי נורמטיביות – הטירוף רק הולך ומתגלגל. תחשבו מה יגידו הילדים שלנו בעוד 20 שנה, על מה דנה הכנסת לילות שלמים כשבמיאמי היה אסון גדול עם 150 נעדרים, רחמנא ליצלן, כשיש כל מיני בעיות, כשהקורונה מאיימת לחזור, כשאנשים נשארו בלי פרנסה, עוד מעט מפסיקים את החל"ת ואין להם עבודה. על מה דנו? על סעיפים – אחד שמאפשר להוציא ארבעה חברים ממפלגה אחרת – ניחא. אבל בעיניי החוק החמור ביותר הוא עניין חוק הדיינים. לוקחים את נושא מעמד האישה, שזה היום הדבר הקדוש ביותר בערכים של מדינת ישראל, ולא שדואגים באמת שרק נשים תהיינה קובעות את הדיינים, אפילו את זה – לא הייתי מקבל – אבל עושים את זה כדי לשלול את זכות הבחירה של הבוחר החרדי בגלל שלמפלגות החרדיות אין נשים ברשימה.
לא, לא. לא מגדילים את מספר הנשים, כי יש שני גברים בממשלה שרוצים לקחת את מקומן של הנשים, אז נותנים את זה לכנסת. עכשיו כבר קמה ראשת מפלגה, שבדיוק עכשיו נכנסה, מרב מיכאלי, ובנאום הראשון שלה כשהיא הקימה את המפלגה שלה פה אחרי הבחירות, היא הודיעה שהיא תעשה חוק כך שמי שאין לו 40% נשים ברשימה, תישלל ממנו זכות הבחירה, הזכות להיבחר. מפלגה כזאת לא תוכל להיכנס לכנסת. והם עוד מדברים בשם הדמוקרטיה. לכל הרוחות, היו מדברים בשם הקומוניזם, בשם הדיקטטורה, בשם צפון קוריאה, בשם כל הרוחות – מדברים בשם הדמוקרטיה. אז מדינה שמדברת בשם הדמוקרטיה רוצה להילחם ביהדות.
מה הבעיה שלהם בדיינים? באים אנשי הציונות הדתית ורוצים לשלול דיינים חרדים בשם היהדות, בשם הדת. אז זה לא יהודית ולא דמוקרטית ולא נורמלית – פשוט טירוף.
על זה אנחנו יושבים ב-04:00, להראות לכל העולם שאנחנו מטורפים.
אני אסיים רק בבקשה, בתפילה, שהדברים ישתנו: "ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה, אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה".
365 מילים של ישראל אייכלר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.