קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, אדוני היושב-ראש, אתה יודע, אנחנו נמצאים בשעת לילה מאוחרת, וגם על פי תגובות שאני מקבל יש רבים שצופים בערוץ הכנסת. חלקם שואלים את עצמם: מה עושה האופוזיציה? יש פה אנשים רציניים, יושבים, מדברים, למי? מה הם רוצים להרוויח בדבר הזה? אדוני היושב-ראש, אנחנו עוקבים אחרי הפעילות של הקואליציה, אחרי הפעילות של הממשלה, אחרי הפעילות של השרים, ושואלים את עצמנו – כאילו – מה אנחנו מפספסים? מה הם יודעים שאנחנו לא יודעים?
אני רוצה לספר לך, אדוני היושב-ראש, על אדם אחד שהיה מגיע בכל בוקר לאיזושהי מאפייה וקונה שש חלות. שש חלות. בכל בוקר היה מגיע וקונה שש חלות. בוקר אחד, שניים, שלושה. יום אחד המוכר אומר לו: תגיד לי, למה שש החלות האלה? מה אתה עושה איתן? הוא אומר לו: תראה, שתיים אני אוכל, אני ואשתי; בשתיים אני מחזיר הלוואה; שתיים אני מלווה לאחרים. אפשר להגיד: מה זה הדבר הזה? אתה מלווה, לוקח. בוא אני אגיד לך בדיוק מה – אני קונה שש חלות. שתיים אני אוכל; שתיים מחזיר הלוואה, נותן להורים שלי, שגידלו אותי; שתיים אני מעניק הלוואה לילדים שלי. יום אחד, אני אגדל ויהיה מי שייתן לי.
אני רואה את ההחלטה של שר האוצר, של הממשלה, לעצור את הנושא של החל"ת. אין ספק, יש שאלה אם צריך להמשיך את החל"ת או לא. אבל על מי ההחלטה הראשונה לעצור את התשלומים של החל"ת? על האנשים הכי חלשים בחברה. קודם כול, ההורים שלנו, מבוגרים – גיל 65. נחשוב טוב: איזה אדם בגיל 67 הולך לעבוד בעבודה נוספת? אדם שמה שהמדינה נותנת לו, הקצבה של המבוגר, לא מספיק לו, אדם שבגיל 67 אומר: אני מחפש עבודה נוספת, כי אני, ממה שהמדינה נותנת לי, לא יכול להתקיים מזה. אני מחפש עבודה נוספת. אלה ההורים. והילדים שלנו – היולדות. האנשים הכי חלשים בחברה, יולדת שמחפשת עבודה ומצהירה על חל"ת בשביל להרוויח כסף. בשתי האוכלוסיות החלשות ביותר בחברה שר האוצר החליט שהוא פוגע. היה רעש תקשורתי, הד חזק לדבר הזה, והחליט שר האוצר שהוא מחזיר מגיל 45. אוקיי. תחשבו, מה ההיגיון בדבר הזה? איך אדם בגיל 45 או בגיל 67 יכול למצוא עבודה? ברור, אדם בגיל 67 אין לו שום סיכוי למצוא עבודה, והאנשים האלה הם הראשונים להיפגע. גם אם הוא מצא באיזושהי הזדמנות עבודה נוספת, הוא ייפגע ראשון, הוא והיולדות.
רבותיי, אדוני היושב-ראש, תראה, אנחנו לא מבינים מה חושב שר האוצר, אבל המפתחות של הכלכלה הישראלית, גם בממשלה וגם בכנסת, נמצאים בידיים שלו. אנחנו כאן בשביל להיות פה לאותם אנשים מבוגרים שאין מי שידאג להם; אותם אנשים מעל גיל 67, החלשים ביותר, שלא מסתדרים עם הכסף שהמדינה נותנת להם, דווקא לפגוע בהם, גם את הפרוטות האלה לקחת מהם? וכמובן, היולדות, הנשים החלשות ביותר, שמתקיימות מהפרוטות האלה – לקחת להן את הפרוטות האחרונות שלהן? אנחנו כאן, בעזרת השם, נגיש הסתייגויות ונילחם בחוק הזה על מנת שיחזור החל"ת לאנשים החלשים ביותר בחברה. תודה רבה.
457 מילים של מיכאל מלכיאלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.