נאומים בני דקה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני יושב-ראש הכנסת, גברתי מזכירת הכנסת, עוברים על כולנו ימים נוראיים. אנחנו כולנו סופרות וסופרים את הקורבנות של כולנו. כולנו בני אדם וכל הקורבנות מהצד היהודי וגם מהצד הפלסטיני-הערבי הם קורבנות והם בני אדם. יש משפחות שיושבות שם ובוכות. כן, הם בני אדם. אני קוראת כאן קודם כול להוריד את הלהבות. מצופה מאיתנו כנציגות וכנציגי ציבור להסתכל על המציאות ועל החורבן שבתוך יום אחד הכול התלהט.

להרבה אנשים לא נשארה תקווה. אם אנחנו בתור נבחרות ונבחרי ציבור לא נעמוד כאן ונסתכל על האזרחים והאזרחיות שלנו, שנמצאות בבית שלהן ולא במקום הממוזג הזה והנקי כל כך, אם אנחנו לא נבטיח להם עתיד יותר טוב, אז אני חושבת שכולנו יכולות ויכולים לקפל את התיקים שלנו של הכנסת וללכת הביתה.

האחריות שלנו היא להסתכל על המדינה הזאת, שהיא גם המדינה שלי. אני אזרחית בה ואני מאוד רוצה, מאוד מאוד רוצה, שנסתכל בעוד שבוע, בעוד שבועיים, מה יכול להיות ומה יכול לקרות במדינה הזאת. אנשים שונאים אחד את השני; אנשים מפחדים אחד מהשנייה. המקום הזה עולה בלהבות. אנחנו נמשיך לספור את הקורבנות שלנו משני הצדדים, ואנחנו כל היום משוסעות ומשוסעים וקוראים למלחמה של ערבים ויהודים וערביות ויהודיות.

אני רוצה להגיד כאן שהמלחמה כאן היא לא מלחמה בין ערבים ליהודים, המלחמה פה היא מלחמת אזרחים. יש פה במקום הזה הדרה מוחלטת של האזרחים של המדינה הזאת. יש כשל נוראי כלפי החברה – – –

שקט. שקט. לא רוצה לשמוע אותך, אתה דיברת מספיק.

החברה הישראלית קרסה – –

– – תחת הנטל. החברה הישראלית קורסת כל כך הרבה שנים תחת הנטל.

אוכלוסיות שלמות מודרות – – –

אוכלוסיות שלמות – יום אחד, בן גביר, עדיף שתהיה – – –

המדינה הזאת קרסה כי היא לא מגינה על האזרחים והאזרחיות שלה.

ההסכם בין האזרחים והאזרחיות של המדינה הזאת הופר מזמן. החברה מופקרת. אם אנחנו בתור נבחרות ונבחרי ציבור לא נעמוד כאן ונקרא לראש הממשלה, שאם הוא לא רוצה ללכת הביתה, אז שימשיך לתפקד – אני לא בטוחה שהוא מסוגל לתפקד ושהוא מסוגל להחזיר את החברה הזאת לחברה שפויה, עם אזרחים ואזרחיות שווים, ולהפסיק את המלחמה בעזה.

יופי, השגשוג של הצבא של מדינת ישראל – – –

יופי, יש שגשוג, היא בעלת הכוח הכי חזק במזרח התיכון. יש המון הרוגים בעזה. בסופו של דבר עזה היא השכנה שלנו, השכנה של עוטף עזה. אז היום אנחנו נשתוק, מחר נגיד: יהיה בסדר. ואז מה קורה? איך אנחנו ממשיכות לחיות? איך אנחנו נתמודד עם הגזענות? איך אנחנו נתמודד עם מזרחים שלא יקבלו אותם לעבודה?

איך אנחנו נתמודד עם הרווחה שקורסת? איך אנחנו נתמודד עם הפחד? אולי הגיע הזמן שכולם פה פשוט יסתכלו פנימה, אם אתם עשויים מצלם אנוש. אולי הגיע הזמן שתהיו בני אדם כשאין בני אדם בעולם. אתם הרי – – –

הדת היהודית היא – – –

הדת היהודית – אתם קוראים להסתכל – –

– – ומאמינים בבני האדם. גם אנחנו, באסלאם, מסתכלות על בני האדם, ואנחנו רוצות את הערך העליון – זה להסתכל על בני אדם, וזה הרגע – –

– – זה הרגע להוכיח שאנחנו בני אדם.

כנסת ישראל – – –

כנסת ישראל, תפקידה – אדוני יושב-ראש הכנסת, תפקידנו כאן להחזיר תקווה. לא יכול להיות – וזו החוליה הכי חלשה של החברה הישראלית. גדלים וגדלות ילדים וילדות שהולכים ברחוב והם לא בטוחים ובטוחות, מפחדים מהערבי ההוא והערבי מפחד מהיהודי הזה. זה המציאות שאנחנו רוצות לחיות בה? ממש לא. ואני קוראת כאן – – –

אני כאן לכל הנשים – – –

אני קוראת כאן לכל המנהיגות הנשים: בבקשה מכן, להרים קול ולהרים ראש ולהתנגד – – –

מילה אחרונה.

מילה אחרונה, אדוני, באמת.

אני קוראת לכל הנשים, לכל האימהות: עליכן אני סומכת שאנחנו כאן נרים ראש ואנחנו נגן על המקום הזה, שהוא בית אחד של כולנו, בן גביר. תודה רבה.