נאומים בני דקה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

כבוד היושב-ראש, ממשלה בתנומה – תתעוררו. הגעתי לכאן מקיבוץ כפר עזה. יורים עליי ביום, יורים עליי בלילה, יורים על החברים שלי, יורים על השכנים שלי. אין משילות. אני מקבלת טלפונים באמצע הלילה. לא רוצה מפאת כבוד המקום לספר לכם בעברית צחה מה מקללים אותי ומה מאחלים לי ומה מאיימים עליי. לא מקובל. אני מצטרפת לחברתי חברת הכנסת עידית סילמן – כולם מדברים בתקשורת על תמונות ניצחון. על מה אתם מדברים? למה אתם משרתים את הנרטיב שמבקש החמאס להוביל? כולנו מדבררים אותם לדעת. אם לא יחזרו הבנים – לא נצליח. ואי-אפשר להגיד "אחר כך"; "מחר כך" זה מושג שצריך להיעלם מהעולם אצלנו.

מדברים על מיגון. אין מיגון. יש לי יישובים במועצה שחסרים להם 200 מטר מתוך שבעת הקילומטרים. הילדים שלהם – באפס עד ארבע; הם נוסעים בכבישים – באפס עד ארבע; המשילות שלהם, המרכז השלטוני שלהם בשדרות – באפס עד שתיים. ובגלל תקציב או חוסר רצון להכניס את אשקלון ואת נתיבות וכו' לא מכניסים אותם. בואו נתעורר.

אבל אני רוצה לדבר על עוד נושא, וסליחה. יש פינוי. אני מקבלת כל יום טלפונים. אימא חד-הורית עם שלושה ילדים מחפשת מקום לעבור אליו ולוקחים לה 1,000 שקל ללילה. משפחות שלא עבדו כל הקורונה נאלצים לנסוע לכל מיני מקומות ולשלם כסף. יש תוכנית שנכתבה ב-2015, קוראים לה מלונית. התוכנית לא מומשה. ב-2016 מבקר המדינה מתח עליה ביקורת והעיר הערות שהיא לא ישימה והנחות היסוד שלה לא נכונות, ואם לא נתעורר במצב אמת לא נוכל לבצע אותה. לא נעשה כלום. ב-2020 – עוד ביקורת. שוב לא נעשה כלום. תושבי עוטף עזה מסתובבים בכבישים, מסכנים את עצמם, מחפשים לאן ללכת, ואין קול ואין עונה. יישוב של 900 איש מקבל 30 ואוצ'רים לחדרים. מישהו החליט לא לממש את התוכנית הזאת.

היום ביקשתי שאילתה דחופה. בשאילתה הדחופה ביקשתי לדעת כך: לקחי עופרת יצוקה, עמוד ענן וצוק איתן הביאו להחלטה כי העורף זקוק לתוכנית מלונית, פינוי תושבים מיישובים צמודי גדר וסמוכי גדר. מדוע התוכנית לא מומשה במבצע שומר החומות? באחריות מי לאשר אותה ולהוציא אותה לפועל? מה המענה הכלכלי לאותם תושבים שכרגע לא מקבלים מענה, במינוסים, ולא נותנים להם אפילו כסף להוציא, לשלם? התשובה שקיבלתי: שאילתה דחופה. אל: נירה שפק. המענה: השאילתה נדחתה. מהסיבות: לא אושרה. בוקר טוב. למה אנחנו יושבים פה? אם זאת התשובה, למה אנחנו יושבים פה? בואו ניקח את הכסף של המשכורת שלנו וניתן להם. אני מתביישת, במקום הזה שאני כל כך גאה בו, להגיד את המילה "בושה". אין לי ברירה אחרת. תודה.