קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
במקביל למבצע בעזה ולהחמרה של התקיפות בישראל, המשטרה בלוד, ואני מניח שגם בשאר הערים המעורבות, משדרת חזרה לשגרה ועסקים כרגיל. אז אנחנו בהחלט שמחים כשיש חזרה לשגרה לאחר אירועים קשים, אבל אסור לנו להיות עיוורים ולהתכחש למציאות.
בשעות אלו אנו קוברים את יגאל יהושע, זכרו לברכה, שנרצח בלינץ' – לא ברמאללה, אז הזדעזעה הארץ, אלא כאן בלוד, במרכז הארץ. בשלב זה, על מנת לחזק את תחושת הביטחון, תושבים נורמטיביים לחלוטין לקחו חופש ומחזיקים חמ"ל וסיורי אבטחה, כשבמקביל המשטרה מדללת כוחות – מצב אבסורדי ובלתי נסבל. עדיין יש איומים על יהודים בסגנון: חכו מה נעשה לכם כשהמשטרה תעזוב. על רקע החשש הזה, הדרישות של התושבים שאנו, נבחרי הציבור, משמשים להם לפה ופועלים מול הרשויות הרלוונטיות, הן כדלקמן: 1. השארת כוחות הביטחון עד שתחזור תחושת ביטחון, קרי, לפחות בחודש הקרוב; 2. מבצע משמעותי לאיסוף נשקים, ולא איסוף ספורדי אלא איסוף על פי מודיעין ותכנון, הקצאת כוחות ומשאבים, עם הגדרת יעדים ברורים; אגב, לא רק בלוד אלא גם בעכו, רמלה וערים מעורבות נוספות; 3. הקמת תחנת יואב רמלה-לוד, יס"מניקים, בדומה ליחידת יואב שהוקמה בדרום לפני כחצי שנה. אם לא נקשיב לתושבים נמצא עצמנו בעוד כמה חודשים שוב באותו מצב, עם חבית נפץ שמחכה להזדמנות שלה להידלק ולהתפוצץ.
194 מילים של ניר אורבך. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.