קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, בדיון חשוב שהתקיים היום בוועדת הכספים על ההשלכות של אסון מירון התארחו כמה נציגי משפחות. ישי צרפתי, בנו של משה צרפתי, שנהרג באסון מירון, התארח היום בוועדה, ובכאב רב, כשהוא נשנק מדמעות, הוא דיבר. כאן, במליאת הכנסת, לא נהוג לארח אורחים מבחוץ. אני רוצה לנצל את הבמה שיש לי כחבר כנסת כדי להביא מדבריו של ישי כאן במליאת הכנסת.
ישי אמר כך: באסון לאומי, כשמערכת לא מתפקדת, זה נוראי. איבדתי את אבא שלי לפני למעלה משבועיים. אף אחד, אף גוף במדינה, לא יצר איתי קשר וסיפר לי מה קרה שם. אף אחד לא סיפר לי איך הוא מת, לא סיפר לי על התחקירים, על החלטות קשות יותר וקשות פחות. אף אחד לא פנה אלינו. ישי אף הוסיף: אנחנו, המשפחות, ביחד עוטפים את עצמנו ומעניקים האחד לשני תמיכה, גם טיפולים פסיכולוגיים. אימא שלי, סיפר ישי, איבדה את מקור ההכנסה. הנכדים, הילדים, האלמנות, צריכים גם עזרה נפשית גדולה מאוד, לא רק כספית, אבל אף אחד לא מדבר איתנו.
ישי ושאר המשפחות, המעט שאני יכול להועיל באופן מיידי הוא להשמיע את הזעקה הזאת גם כאן, במליאת הכנסת. בשורות טובות.
178 מילים של אליהו ברוכי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.