קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש וחבריי חברי הכנסת, תודה רבה על ההזדמנות לדבר. אני רוצה להתייחס, ברשותכם, לאירועים מהשבועיים האחרונים. כדי להתמודד עם בעיה, כל בעיה, ראשית, יש להגדיר אותה באופן מדויק. בשבועיים האחרונים אנו עדים להתקוממות לאומנית פלסטינית ביוזמה ובעידוד של חמאס. למי ששכח מה זה חמאס, מי זה חמאס, נזכיר רגע את פסקת הפתיחה באמנת היסוד של חמאס מאוגוסט 1988, המצטטת את חסן אל-בנא, מייסדה של תנועת האחים המוסלמים: ישראל תקום ותוסיף להתקיים עד שהאסלאם ימחה אותה כפי שמחה את מה שקדם לה. שינויים דקורטיביים כאלה ואחרים שחמאס טוען שנעשו באמנה לא ישנו את העובדה שרוח הארגון ומהותו נותרו זהות. והינה, רק לפני שבוע, שמענו את שר הפנים של חמאס מר פתחי חמאד קורא לתושבי ירושלים לרכוש סכינים בחמישה שקלים כדי לערוף את ראשיהם של היהודים.
כדאי מאוד שנבין מול מי יש לנו עסק. כדאי מאוד שנבין מה המשמעות של גיבוי של התנועה הזאת בידי אזרחים במדינת ישראל, ודאי חברי כנסת ומנהיגים במדינת ישראל. שותפים של חמאס כאן במדינת ישראל הם אנשי הרשימה המשותפת והתנועה האסלאמית. ברקע האירועים בשער שכם כתב חבר הכנסת איימן עודה בערבית – הפעם הוא לא תרגם והוא ידע למה הוא לא מתרגם: הכיבוש נסוג מפני הצעירים הירושלמים. מדובר בהתנגשויות, לעיתים רגועות, לעיתים מתפרצות, וכך יהיה עד שתבוא האינתיפאדה שתביא לסוף הכיבוש ותניף את דגלי פלסטין מעל מסגד אל-אקצא, מעל הכנסיות ומעל שערי ירושלים המשוחררת.
תצלינה אוזנינו מלשמוע שכך מתבטא חבר בכנסת ישראל – קורא לאינתיפאדה, מסית לאלימות, מגבה את ארגון חמאס, מעודד אותו. וחבריו לרשימה, כמו סמי אבו שחאדה, שמפיץ ביודעין עלילות כזב, עלילות דם, על כך – בעוד שאנחנו יודעים כבר כמה ימים שאת בקבוק התבערה לדירה ביפו זרקו ערבים, עדיין מופיעות בדף הטוויטר שלו זעקות על כך שהיו אלה יהודים.
מוטלת עלינו החובה להדוף את אויבי ישראל – להדוף אותם בעזה, להדוף אותם ברחובות לוד, להדוף אותם בכל מקום ולהדוף אותם גם מפה, מתוך המשכן הזה, מכנסת ישראל. מוטלת עלינו החובה לקרוא לילד בשמו: התקוממות לאומנית פלסטינית, עוד אחת מני רבות. אנחנו כבר מורגלים מאה שנה בלאומנות הזאת, שהביאה לפלסטינים אפס הישגים, שכל מהותה של הלאומנות הזאת היא שלילת הציונות, היא מאבק בציונות, ומצד עצמה אין לה שום תוכן ממשי. עם ישראל חי. אנחנו לא מפחדים. אני מקווה מאוד שהכנסת הזאת תשכיל להקיא מקרבה את האויב. תודה.
363 מילים של עמיחי שיקלי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.