קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד השר, כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, כמו רבים וטובים בעמנו ישראל, חשתי זעזוע וחלחלה מדבריו הבוטים והמצמררים של שדרן הרדיו ירון לונדון, שטען שהאסון במירון לא מעציב אותו כי אנו לא בני אותו העם, זה כמו אסון שקורה בסין. ולקינוח, הוא גם בז למתפללים ולתפילות סביב של קברו של רשב"י במירון. דברים חמורים אלו מוכיחים יותר מכול את אישיותו השלילית של האיש, שרגש, חמלה ורחמים כנראה רחוקים ממנו כמטחווי קשת. עין לא נותרה יבשה באסון – באיסוף של הגופות, בזיהוי הגופות, בלוויות, בבתי האבלים – והלז טוען שזה לא מדבר אליו. ראשי מדינות וממשלות בעולם, גם כאלה שאין לנו איתם קשרים דיפלומטיים, שיגרו תנחומים וכאב, וללונדון זה כנראה כמו אסון בסין. וכי אם הייתה, חלילה, נפילת רכבת בסין לתהום עם 50 סינים, לא היינו כואבים את זה? הם לא יציר הבורא?
פעם בא תלמיד למרן הרב שטיינמן זצ"ל וטען בפניו שאין לו טעם בלימוד התורה. הסביר לו הרב שהתורה היא כמו סוכרייה – זה חייב להיות לך טעים, אלא אם כן אתה עם פצעים בפה או אוכל את הסוכרייה כשהיא עטופה ולכן אינך חש בטעם של המתיקות של הסוכרייה. לא שיש לי אשליות בקשר ללונדון, אבל מציע לך אחרי דבריך לבדוק את פצעי הנפש שלך או את המעטפת שעל ליבך. כך יהודי לא מדבר, בוש והיכלם.
206 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.