נאומים בני דקה

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, מזכירת הכנסת, אתמול יצאתי מהמשכן בסביבות 21:10 וחיכיתי לאוטובוס מס' 14 ממש כאן, מחוץ למשכן הכנסת, ונסעתי איתו לבנייני האומה. שם, בריצה קלה, הספקתי לרכבת האחרונה, שיוצאת בשעה 21:33 מירושלים לתל אביב. אני, באופן כללי, משקיע מאמצים רבים בלנסות להשאיר את הרכב הפרטי בבית או במשרד, כאן בכנסת, ולנסוע בתחבורה ציבורית. אדוני היושב-ראש, אני אומר "מאמצים כבירים" כי כולנו יודעים שהתחבורה הציבורית בישראל לא מספיק טובה – היא לא מספיק נגישה, אי-אפשר להסתמך עליה. ואני שואל: למה? איך זה יכול להיות שבישראל אין רכבות יותר מאוחרות מהשעה 21:30? איך יכול להיות שבקריית הממשלה, בעיר הבירה שלנו, אין שבילי אופניים שמחברים בין מוסדות השלטון לבין תחנות הסעות ההמונים? איך זה יכול להיות שאין קווי לילה, שהתחבורה הציבורית לא שבה לפעול בסופ"ש? אתה יודע, לא ברמה של דת ומדינה, חלילה, אלא ברמה של לפני כניסת שבת ואחרי מוצ"ש. איך יכול להיות שיותר חברי כנסת יוכלו לעשות שימוש בתחבורה ציבורית? זה כלכלי יותר, זה נכון יותר אקולוגית, זה נכון יותר סביבתית וזה בעיקר נכון יותר למאבק במשבר האקלים. תודה רבה.