קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, בהמשך לדיון של אתמול: בימים האחרונים, מאז האסון הכבד בהר מירון, אני עוקב אחרי התנהלות שרי הממשלה – עוקב ולא מצליח להבין. הם מבינים מה קרה כאן; באיזה עולם הם חיים? 45 קורבנות איבדו את חייהם. למה, איך זה קרה, ואיך זה יכול להיות שאין בממשלה מישהו אמיץ מספיק, ערכי מספיק, ישר מספיק, כדי לקחת אחריות?
דוחות מבקר המדינה משנת 2008 ו-2011 ועוד דוח משנת 2016 – הכול היה על השולחן, ולא נעשה דבר. האסון האחרון הוא רק שלב אחד בשרשרת הכישלונות של ממשלות נתניהו, בצבר הבעיות הלא-מטופלות: בחברה הערבית והבדואית; במערכת החינוך ובמערכת הבריאות; באוטונומיה החרדית, שהבעיות שם רק הולכות ונערמות; במחדל של 6,300 המתים במשבר הקורונה. ישראל צועדת מאסון לאסון, השחיתות מתפשטת, הדרג המקצועי נמצא תחת מתקפה. אז מה ציפיתם שיקרה?
חשוב שנבין ונפנים: המחיר ששילמו 45 הנספים על הכניעה המוחלטת של נתניהו לא יהיה האחרון אם נמשיך כך. אסור להוריד את הנושא מסדר-היום. אני קורא לממשלת ישראל להקים ועדת חקירה ממלכתית היום.
160 מילים של ולדימיר בליאק. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.