במיוחד בשבילך.
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, באמת, אני מאחל לך, חברת הכנסת בן ארי, לאופוזיציה שלך, כמו שהגדרת אותה, שתהיה אופוזיציה קטלנית, שתרסק את עצמה לאט-לאט, ממנדט למנדט, כדי שתוכל לקום כאן שוב, בעזרת השם, ממשלה לוחמנית, ממשלה שתחזיר כאן את הכבוד של מורשת ישראל, של עם ישראל, של מדינת ישראל.
אני עמדתי כאן, ישבתי כאן, וראיתי. כתוב על עם ישראל שהם ביישנים, רחמנים וגומלי חסדים. ראיתי את החבורה הזאת שקמה כאן וצרחה כאן בצרחות אימים. אם היינו אומרים פעם שזה לול תרנגולות, אם תסתכל על הסרטונים, תראה – כמו חבורה שנובחת. זה מה שהיה נראה כאן. בלי בושה. לא ביישנים, לא רחמנים ובטח לא גומלי חסדים. לא מתביישת. עומדים כאן ורודפים את לומדי התורה.
הם הרי מבינים. למה אנחנו מביאים את החוק הזה של להפסיק את המעצר שלו לומדי התורה, של אלו שתורתם אומנותם? כי אנחנו רוצים להביא חוק גיוס שיגייס אלפים ורבבות שאין תורתם אמנותם. יש הסכמה. יש הסכמה היסטורית, שאנחנו הצלחנו להביא אותה – מה שהם לא חלמו בכלל, שההסכמה תהיה גורפת – שכל מי שאין תורתו אמנותו יתגייס. זה לא היה, זה אפילו לא היה חלום אצל גנץ ואצל לפיד ואצל ליברמן, הם אפילו לא הגיעו לרבע מזה. והם רואים איך אנחנו מצליחים להסדיר ולתקן את העיוות הזה, ועיניהם כלות. הם לא מצליחים להבין איך באה הממשלה בשותפות עם החרדים והולכת לגייס חרדים; והינה הצבא מקים חטיבת חשמונאים, ונותן לחרדים לשרת לפי אורח חייהם, והינה זה מתקדם, והינה מסדרים את זה. הם רואים את זה ומשתגעים. הם לא מבינים איך זה קורה. הם, שהיו ממשלה בלי חרדים בתוכה, לא היו מסוגלים לעשות אפילו קרוב לזה. וכשנציגי הסיעות החרדיות, נציגי החרדים, הולכים איתנו יחד לחוק שמגייס, שמגיע לשיעור הגיוס הכללי באוכלוסייה, אז מה עושה כל החבורה הזו, החבורה המופקרת הזו, אפשר לומר, שביטחון המדינה לא מעניין אותה כהוא זה? אם היה מעניין אותם ביטחון המדינה, הם היו אומרים: תעבירו חוק גיוס, בואו נגייס אלפים ורבבות, מה שאפשר עכשיו, ואם נצטרך אחר כך, נתקן. אם נצטרך אחר כך, נתקן. אבל לא. אבל לא. אבל הם אומרים: לא.
חבר הכנסת קריב, כמו במשפט שלמה, ככה מתנהלת האופוזיציה: "גם לי גם לך לא יהיה גזֹרו". בואו נחתוך את מדינת ישראל; בואו נלבה שנאת אחים; בואו לא נגייס את החרדים, את אותם אלפים ורבבות שאפשר לגייס כבר עכשיו; בואו נייצר פילוג; בואו נילחם בכל מה שטוב ונחבק את כל מה שרע; גזורו – גם לנו לא תהיה מדינת ישראל וגם לכם לא תהיה מדינת ישראל; בואו נחתוך את הכול; בואו נפרק את הכול. זה מה שראיתי כאן כשעמדה כאן החבורה הזו ונבחה בקולי-קולות. בערבית אנחנו אומרים למראה כזה "אנבח". זה מה שהיה לי לומר אליכם כשעמדתם כאן ונבחתם על ראש הממשלה. פשוט נבחתם. בושה. בושה וחרפה של ממש. נראה לכם שהצרחות האלה – פרסמה חברת הכנסת גוטליב שאחמד טיבי יעץ לך, חברת הכנסת בן ארי, שהצרחות האלה זה מה שיעשה לכם טוב, שזה יותר טוב מאשר להיאבק באופן דמוקרטי. תצרחו, ואולי עוד כמה שהולכים כמו עדר אחריכם יגידו לעצמם: הינה, הם צורחים, זה אומר שהם יכולים למשול, בואו ניתן להם. אבל אל תאמינו להם. הם היו כאן שנה אחת, שנה אחת בלבד, ובשנה הזו הם הרסו כל חלקה טובה ולא הצליחו לשרוד, מפרשת קרח.
אתה יודע, אדוני היושב-ראש, הממשלה שלהם, בנט הוכתר לראש ממשלה, מונה לראש ממשלה בשבוע שאחרי שבת קרח, ופוזר אחרי שבת קרח. מקרח לקרח. משנאה ומחלוקת לשנאה ומחלוקת. מחלוקת שאינה לשם שמיים לא יכולה להתקיים. ולכן היא לא שרדה לכם יותר מ-12 חודשים.
לא. זה מה שקורה עכשיו ליש עתיד. אדמת הטרשים של בנט בולעת את יש עתיד. לא סתם אמרתי למירב בן ארי שהיא קטלנית. היא הורגת מפלגות: הרגה את כולנו, הרגה את יש עתיד.
גם אני מחייך, חברת הכנסת בן ארי.
האמת, האמת אנחנו חייבים לקבוע, כי אני לא יודע מה יהיה עם המפלגה של בנט, מה את הולכת לעשות לה, מה את הולכת לעשות לה בבחירות האלה.
בסדר. את הבעיות שלי תשאירי לי.
ברוך השם. אני מאחל לך, חברת הכנסת בן ארי, את כל הטוב, את כל הטוב.
אבל מקסימום באופוזיציה. רק באופוזיציה.
אבל את חוק-יסוד: לימוד תורה שלו לא העברנו פה.
לא. שניים – זה כולנו ויש עתיד. ועכשיו ביחד. עכשיו ביחד של בנט.
לא. היא לא באה לליכוד. אם היא תבוא לליכוד, הייתי מפחד.
לא.
אבל לא נשאר. מיש עתיד לא נשאר כלום. בנט הרג לכם את הכול.
עכשיו אני רוצה לומר עוד משהו, אדוני. קודם – באמת, אני לא מכחיש את זה שיש לי ביקורת נוקבת, וממש חורה לי כשאני רואה חברי כנסת מעם ישראל, שמייצגים פה חלק חשוב בעם ישראל, חלק שאולי לא מבין כל כך מה הם עשו כאן כשהם הרימו יד נגד חוק-יסוד: לימוד תורה. מה הוא אומר? מה אמר חוק-יסוד: לימוד תורה? מה כתוב בו? "לימוד תורה הוא ערך יסוד במורשת העם היהודי ובמדינת ישראל". אמירה כל כך טריוויאלית, כל כך פשוטה; אמירה שעליה מסרו את נפשם רבבות ומאות אלפים מעם ישראל אלפיים שנות גלות. על התורה, על לימוד התורה, מאנטיוכוס וטיטוס והמן וכל שונאי ישראל שנלחמו בתורה – ואתם כאן באים, בלי שאף אחד כופה עליכם את זה, אף אחד לא מאיים עליכם עם אקדח להצביע נגד, ואתם באים ומצביעים נגד לימוד התורה, נגד תורת ישראל. זה הדבר שחורה לי. ולכן באתי והצבתי כאן מראה נוקבת, ואני עדיין מציב אותה.
בחיים של כל יהודי יש הרבה הרבה אירועים שקשורים בקשר הדוק לתורה, אם זה בחגים, שהזכרתי, ואם זה בנסיבות מצערות בקדיש שאומרים. בכל הדברים האלה אמרתי: אל תגידו קדיש, אתם לא יכולים לומר קדיש. אז באו ואמרו: רגע, אמרת את זה רק לפלוני, רק להוא, דיברת לאח שכול. תפסיקו עם הדמגוגיה. תענו לגופו של עניין. איך אתם יכולים לבוא ולהשתמש בקדיש ולומר: "על ישראל ועל רבנן ועל תלמידיהון ועל כל תלמידי תלמידיהון - - - דיתבין דעסקין באוריתא קדשתא"?
איך אתם באים ומשתמשים בזה – כל אחד מאיתנו – ומצד שני באים ואומרים: לכו תעצרו לומדי תורה שתורתם אומנותם? הרי אנחנו מסכימים שמי שלא לומד תורה צריך להתגייס. אנחנו אומרים את זה, מנסים לחוקק את זה, אומרים: רק מי שתורתו אמנותו. אני גם שמעתי כאן את חברת הכנסת ביטון, שאמרה: נגד בכוח. היא עלתה כאן ואמרה שהיא בעד האברכים שיושבים ולומדים תורה ומוסרים את נפשם. פעם אחת היא אמרה את זה, ואמרתי לה: הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר כל בריה. זה שכר שיחה נאה. באת ואמרת כאן משפטים בעד אברכים שבאמת יושבים ולומדים תורה ותורתם אומנותם. ואז את קמה עכשיו וצועקת: נגד – כאילו מה עשו לך אותם אלו שתורתם אומנותם? מה כואב לכם? איך הצלחתם להסית את עצמכם? מי מסית אתכם ככה? מי מסית אתכם ככה? הבושה כולה שלכם, ויש לכם הזדמנות לחזור בכם. אתם לא חייבים להישאר. חבר הכנסת ביטון, אתה חושב שסביך וסבתותיך והמורשת שלכם במרוקו, ביהדות המזרח, הייתה לצאת נגד לומדי תורה, נגד תלמידי חכמים? באמת, איך הצלחתם להגיע למקום כל כך שפל? איך הצלחתם להגיע למקום כל כך שפל?
אני חושב שכל פעם שאתם מגיעים לדיוטה תחתונה, אתם מוכיחים לאחר מכן שאין דיוטה תחתונה – שיש עוד יותר, שיש עוד תחתית, לרדת יותר למטה. ובאמת, אני גאה על מה שהקואליציה הזו עושה. אתם יודעים מה, יש לכם חלק בזה. למרות שאתם מצביעים נגד, אתם מחדדים את הנושאים הכל-כך חשובים האלה לעם היהודי, את ערך לימוד התורה בעם ישראל, את ערך אלו שתורתם אומנותם.
לא היה חוק-יסוד כזה במדינת ישראל, ועכשיו בזכותכם יש חוק-יסוד כזה במדינת ישראל. אז אני באמת לא יודע אם מי שרוצה לקלקל ויצא מתקן מקבל איזשהו שכר על התיקון שקרה בגללו. זו שאלה עמוקה, פילוסופית. אני לא יודע. אולי כן יש לך חלק בזה שחוק-יסוד: לימוד התורה עכשיו חוקק, כי אתם גרמתם לו. אתם גרמתם לנו לעמוד על הערכים שלנו, לעמוד על המורשת שלנו, להיאבק לטובת העם היושב בציון, שחזר לארץ הזו אחרי אלפיים שנה, אחרי שמסר את נפשו על התורה והמצוות לאורך כל השנים, לאורך כל הרדיפות, מפרעה וטיטוס והמן ואנטיוכוס והאינקוויזיציה בספרד, לאורך כל השנים, והפרעות שהיו באירופה – שרפו ספרים, שרפו ספרי תורה. באמת, לאורך כל שנותיו של העם היהודי נלחמו אותם גויים בתורה, ואף אחד לא הצליח.
העם הזה הוא עם נצחי. נצח ישראל לא משקר. אף אחד לא יכול. כל הגרזינים שהונפו על סלע המורשת נבלעו כלא היו, ועם ישראל נותר איתן, נצחי, חי וקיים, עם תורת ישראל, עם מורשת ישראל. לכן, ברור לי שהמאבקים האלה שלכם לא יעזרו בשום דבר. להפך, הם יחזקו יותר, יחזקו יותר את השורשים שלנו לעם לארץ הזו, למורשת שלנו.
אבל אתם, אתם, תסתכלו על עצמכם ותחשבו רגע: מה אנחנו עושים? מה אנחנו עושים? נלחמים בתורה? נלחמים בתלמידי חכמים? אחר כך אנחנו צריכים – איך אנחנו חיים את הפרדוקס הזה? איך חיים את הפרדוקס הזה עם אירועים, חגיגות ואירועים פחות משמחים בעולמו של יהודי, ומצד שני באים ומצביעים נגד התורה, נגד לומדי התורה?
עכשיו, שמעתי כאן מישהו, יש כאן חלקים מכם שעמדו וצרחו על השר בן גביר: משתמט, משתמט, משתמט; חלק מכם, כאלה שלא שירתו גם בעצמם בצבא, חלק מכם שהשתמטו בעצמם והולכים להקים ממשלה עם האחים המוסלמים. חבר הכנסת בליאק עמד וצעק: משתמט משתמט – הוא לא שירת בצבא. לא שירת.
לא משנה, גם אברך – יש אברכים שמתגייסים גם בגיל 30, יש אברכים שמגייסים אותם לשירות מקוצר, אבל הוא השתמט, אבל הוא השתמט.
בליאק, חבר הכנסת בליאק - - -
אני לא עובד אצלך. אני לא עובד אצלך, ואם יש לך משהו להשיב, תבקש הודעה אישית.
אבל בוא, אני נותן לך הזדמנות, תספר לנו איפה שירת בצבא. תספר לנו איפה שירת בצבא. איפה שירת בצבא? איפה שירת?
תספר לעם ישראל, איפה שירת בצבא? אל תאיים, אל תאיים, ותספר לעם ישראל איפה שירת בצבא.
מה זה קשור? אז הוא לא שירת בצבא, אז מה?
עלה לארץ אבל לא שירת.
אם שירת, בוא ספר לכולנו איפה שירת בצבא.
ואז מה? אתם רוצים שהאברכים יתגייסו בגיל 26 - - -
- - - גם בגיל 28. אתם רוצים שלומדי תורה יתגייסו גם בגיל 30.
מה הבעיה? מה הבעיה להתגייס?
אתם ביטלתם את הפטור שהיה עד גיל 26 - -
- - גם בגיל 28 אתם רוצים שאברכים יתגייסו, אז בגיל 25 לא? מה הבעיה? מה הבעיה להתגייס?
מה הבעיה להתגייס בגיל 25? אז מה?
האברכים, אפילו בגיל 30 אתם רוצים שיתגייסו, אפילו שאתם מבינים שזה פוגע בכלכלה. אתם דורשים מהם להתגייס גם בגיל 30, אז מה הבעיה עם גיל 25? אני לא מצליח להבין.
בישיבות הגבוהות הציוניות לומדים גם עשר שנים ומתגייסים גם בגיל יותר מאוחר. מה הבעיה? אם הצבא כל כך חשוב, תתגייסו גם בגיל 25. אז מה? מה הבעיה?
לחזור לחוק התקשורת?
מה מגעיל? מה מגעיל? מגעיל לעמוד ולקלל ולנבוח, זה מה שמגעיל.
מגעיל לעמוד פה לקלל ולנבוח ולצרוח את עצמכם לדעת בלי בושה ולצאת נגד הערכים והמורשת של עם ישראל.
(חבר הכנסת ולדימיר בליאק יוצא מאולם המליאה.)
אדוני היושב-ראש, אני אגיד לך, לטעמי, לא מגיע לו להשיב כאן כי הוא עמד כאן וקרא לי "אפס" וקרא לי בקללות ובכינויי גנאי. אני לא חושב שצריך לתת לו.
אני לא משתלט, אני מציע. אני תמיד מציע ליושב-ראש מה לעשות.
מותר, זה דמוקרטיה, יש חופש ביטוי, מותר לי גם להציע ליושב-ראש.
משתמט. הוא לא שירת.
אתם נהנים עכשיו מההילה של ערוצי התעמולה. ערוצי התעמולה מחבקים אתכם, היועמ"שית המודחת מחבקת אתכם, בג"ץ מחבק אתכם. אתם חושבים שאתם רואים את האור, אתם חושבים שאלו הם בני האור, על פיהם יישק דבר. הם אומרים שיהדות ומורשת זה כלום, שפסח זה רק דיאטת מצות, ואתם חושבים לעצמכם: רגע, בני האור אומרים שיהדות ומורשת זה לא שווה כלום, לכן בוא, גם אנחנו. הם שורקים לכם במשרוקית, כמו חברת הכנסת טל מירון, שורקים במשרוקית, וכולם מתייצבים. שורקים במשרוקית, שורקים במשרוקית, ואתם מתייצבים דום לצאת נגד הערכים שלנו, נגד המורשת שלנו, נגד התורה שלנו.
אגב, לחברי האופוזיציה, גם חבר הכנסת יוסי טייב עלה לארץ בגיל מאוחר והתגייס, מש"ס.
חבר הכנסת טייב מש"ס עלה לארץ והתגייס, אבל יש עתיד, כשעולים, לא מתגייסים.
תצביעו, חברים, בעד החוק. אל תתרגשו מהקללות וההשמצות של החבורה הזאת. הם חסרי בושה, ורובם כאן לא יראו את הכנסת הבאה, בעזרת השם. תודה.
1,902 מילים של שלמה קרעי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.