קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה. גברתי היושבת-ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כול, חברת הכנסת פרידמן, אומנם את אוהבת בעלי חיים, אבל פחות טוב לעשן. לא הייתי ממליץ, בטח למי ששומע. אבל בסדר, אני מנסה איתך. אולי פעם אחת אני אצליח לצמצם את - - -
כן, בכנסת הבאה. יפה. אני לא חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה, וגם לא הייתי בוועדת הפנים והגנת הסביבה בניסוח החוק הזה. חברת הכנסת מטי דיברה, ודיברה נכוחה על החוק הזה, על התוכניות ההפוכות והעקומות של מדינת ישראל לייצר פה איזה תוכניות מתאר ארציות – איך נראית עיר, איך נראה יישוב, איך מחזקים מתאר עירוני, איך מחזקים עיר שנותנת שירותים, נניח כמו באר שבע, במקום בכל פעם להקים יישובים מסביב ולתת הטבות מס שפועלות נגד עיר הליבה. אבל מה שנקרא, ממש לא ציפיתי שמדינת ישראל תעשה את זה ותעבוד בכפיפה אחת – כולנו יודעים מה מטרת החוק, אבל, מה שנקרא, לא יעזור.
אני רוצה לדבר על מה שהיה פה במליאה. היושבת-ראש ציינה שזה רגע שפל במיוחד, כשצעקנו – אגב, לא צעקנו "בוגד", צעקנו "לך".
לא, לא, לא, לא. לא היה, לא היו דברים מעולם. אף אחד פה לא צעק "בוגד".
את אמרת את זה. אני לא רציתי להפריע לך, כי היית ברגע אמוציונלי, כשאת מטיפה לנו מוסר, ולהגיד על "בוגד". אף אחד לא צעק "בוגד". צעקו "לך" וצעקו "בושה".
אנחנו נוציא את הסרטון. אגב, לפני שעליתי לפה עברתי על הסרטונים.
אגב, אם את רוצה, אני צילמתי בעצמי. אני מודה שעברתי על תקנון הכנסת וצילמתי וידיאו במליאה.
גם ברגע של כנות, כשאני אומר שצילמתי וידיאו בניגוד לתקנון, את אומרת לי: מאוד אובייקטיבי. טוב, אי-אפשר לנצח איתכם.
אף אחד לא צעק "בוגד". זה דבר אחד.
מה שנקרא, לא רק שהוא הסכים איתנו, הוא גם התבייש וגם הלך.
רגע, מה שאת עושה – את עושה דבר יותר גרוע.
למה את עושה דבר יותר גרוע? כי אם יש שני אנשים - - -
רק תעצרי את הזמן, אם את גם - - -
לא, לא. אני אומר, למה את עושה דבר יותר גרוע? כי את פונה לכולם, לכל צד האופוזיציה, ואת אומרת: קראתם לו "בוגד". אז אם את יודעת מי קרא ואת אומרת שהיו רק שניים מתוך, נניח, 52 חברי כנסת - -
- - בעיניי, את פוגעת בכולנו. זה דבר אחד. אבל, מה שנקרא, כמו שסמוטריץ' אוהב לומר: having said that, ישבת פה במשך הפיליבסטר כשעלה שר מסוים ואמר לאח שכול, ששכל שני אחים, ויושב פה, אמר לו: אתה לא תגיד יותר קדיש, אין לך מה להגיד יותר קדיש. לא שמעתי את הזעזוע.
הוא חזר על זה פעמיים. חזר על זה פעמיים. אמר למיקי – מיקי ישב שם.
אוה, אוה, מעולה. את ממש מגיעה איתי לאן שרציתי ללכת. מה הוא אמר? הוא אמר לו את זה פעמיים. ישב מיקי וצרח שם איך הוא אומר לו את זה.
את יודעת מה? אני בכף זכות – לא שמעת ולא ראית את זה.
את היית. ברור, ברור, ניהלת את הישיבה.
הוא צרח את חייו על זה. אין לי בעיה, אני אומר, יכול להיות שהתעסקת בדברים ולא שמעת.
אבל זה לא הפריע לך להאשים את כולם שרק את יודעת ששני אנשים, נניח – ואני אומר נניח; אני לא אומר לך שאת, חלילה, לא דוברת אמת, נניח שמעת את שני האנשים – את כולנו את מאשימה שקראנו לאח שכול שהוא ראש ממשלה "בוגד", אבל בזה אין בעיה.
אבל כשאומרים לאח שכול שהוא לא יקרא יותר קדיש – הוא לא יכול, כן? כי הוא מצביע נגד החוק שנותן פטור ממעצר לאנשים שעברו על החוק, זה – דממה. זה – דממה.
והביזיון הגדול הנוסף ברצף הביזיונות שהיו פה בהצבעה זה שטס ראש הממשלה במסוק צה"לי, מצלם את עצמו קורא ספר עם הפנס – את כל הדאווין על מלא אנחנו מקבלים, את כל ה"איזה מלך אני". יושב לידו המזכ"צ, חייל, טס במטוס שמטיסים אותו חיילים, חיילי מילואים, טייסים, צוות אוויר, חיילים. הוא טס בעזרת חיילי צה"ל להטיל עול נוסף על אותם חיילים. הוא מצטלם כל היום עם חיילי צה"ל בלי שום בושה, ובא לכנסת במיוחד, בורח כמו לא יודע מה, נגיד שפן צוקים כזה, הוא בא לכנסת במיוחד, כל הקואליציה שלו מחוקקת כל היום חוקים נגד חיילי צה"ל. לא אני אומר את זה, צה"ל עצמו אומר את זה. ויושב לידו שר הביטחון, מצביע ולוחץ יד לגולדקנופ, זה שרקד "בלשכות" שלנו. הוא לא מגיע, הוא לא מתגייס, הוא רוקד על הדם שלנו. אלה מגיני החיילים. ועוד מתלונן על אנשים שמעלים תמונות עם חיילים. הוא עושה קמפיין בעזרת החיילים ודופק את החיילים בו בזמן, ואין שום בעיה. ובגילוי הדעת המדהים ששלחו חברי הכנסת – קראתם אותו? הם אומרים: אנחנו משמשים כשבט לוי. ואללה, איזה יופי, שבט לוי. גולדקנופ הוא שבט לוי. זה ששבט לוי, לא הייתה להם נחלה – נכון? כי הם עבדו בקודש, נכון?
איזה נחלה? הבן אדם אימפריה של מעונות יום. הוא לא יודע מה זה בכלל סופר. הבן אדם מסתובב עם צעיפים ששווים משכורת חודשית שלנו, ואני לא אדבר על האנשים החלשים בחברה. אין גזל של כבשת הרש שאתם לא עושים. הוא דמות שאמורה להיות שבט לוי? או אריה דרעי, הוא שבט לוי, עם הווילות בספסופה, דופלקס בהר נוף? לבריאות. שבט לוי אתה לא.
הם מייצגים את מי שגוזל את כבשת הרש כל היום. אתם, מעניינים אתכם הדתיים? החלשים בחברה? העניים? 2 מיליון אנשים עניים, העוני רק עולה וגדל. הכישלון הטוטלי של מפלגת ש"ס, שבאה לתקן את זה, הוא כישלון היסטורי. מהרגע שהם הגיעו לכנסת העוני רק עולה. מעניינים אותם העניים? גוזלים את כולם, את כולם.
תסתכלו על החקיקה. הם מבסוטים, הם בעננים. הם הצליחו להביא הישגים. ראיתי גם את הטוויטר: איזה הישגים מטורפים. מה הם עשו? זחוחים, יושבים פה, רוקדים עלינו. הולך גולדקנופ, לוחץ את היד לישראל כץ.
איזה אח על מלא. שותפות הסרבנים. אח. גולדקנופ את כץ, ברית האחים. איזה מדהימים אתם. יורקים בפנים של כולם בלי בכלל להתבייש, ואנחנו הבעייתיים, כל פעם עם זה.
מעולם לא הייתה ממשלה כזאת ביזיונית, באמת. לפחות נתניהו זייף שיחת טלפון ויצא, ולפני שהוא ירד – אגב, לא ראו את זה בכל המצלמות, אבל לפני שהוא ירד, הוא כבר הוריד את הטלפון. הייתה לו שיחה מאוד דחופה, שנגמרה בעשר שניות, ואז הוא ברח. לפחות לו יש עוד שכל. יושב שר הביטחון, שעכשיו כל מה שמעניין אותו זה אלאור עזריה. זה האירוע.
זה האירוע. מה מעניין אותו? אלאור עזריה וגולדקנופ. אלה השותפים. שלט באיילון צריך. בכל המדינה הייתי שם שלט של הדבר הזה, את גולדקנופ בא ללחוץ לו את היד אחרי שעשה הורה על הדם של כולנו.
תתביישו לכם. תתביישו על מה שאמרתם על מיקי לוי. תתביישו על מה שעשיתם. תתביישו כולם. האחרונים, האחרונים בעולם שיטיפו לנו מוסר על ציונות, על לוחמים, על מילואים, על סדיר, זה אתם. אתם קואליציה שלמה של משתמטים. איתמר בן גביר בא לפה, משתמט ומתלהב ומגן על כולם; צבי סוכות – משתמט עם מצפון, מגן על כולם.
הוא מצביע על הסרבנים. השר סמוטריץ' – מה, למה את כל שנייה נותנת לי?
יש לי דקה וחצי, מה את כל שנייה אומרת לי מילה? לא הבנתי.
בבקשה ממך לא להתערב, ועוד אני לא אדבר על זה שאמרת לי שאני אדבר כמה שאני רוצה בעקבות ההפרעות.
סמוטריץ', שכתב וקרא לכל חיילי צה"ל, לבני הציונות הדתית, לדלג על מחזורי גיוס כי חס וחלילה הוא ראה נשים – הוא מטיף לנו? הוא מטיף לנו? מי? גפני, דרעי, גולדקנופ? מי? אייכלרים? מי השותפים שלכם? מי הלוחמים שלכם? מי יפרנס אותנו? 50% אבטלה אצל הגברים החרדים – אתם מטפלים בזה? אתם מקצצים כל הזמן את כל הכספים שמושקעים כדי לערב אותם בכלכלה. מעניין אתכם? מה מעניין אתכם? קולקציה של כלום ושום דבר, כלאם פאדי. ועוד פעם תצעקו לנו: לכו עם מנסור. יאללה, כל היום אותו דבר. מ-1996 – שנאה, פילוג, זה מה שיש לכם למכור. כלום.
1,290 מילים של נאור שירי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.