הכישלון המתמשך במאבק בפשיעה ובאירועי הרצח בחברה הערבית

לא, אבל מקווה - - -

זה שבוע אחרון, לפחות לבטא את השם שלי.

שבוע אחרון שלי בכנסת, לפחות תדעו את השם שלי.

תנו לי קודם כול לברך את הנוכחות של משפחת דראושה, משפחתו של המנוח עבד-אלוהאב דראושה.

האמת, אני חשבתי לי מה אפשר להגיד אחרי כל מקרי הרצח שחווינו, לא רק בשבוע שעבר, לא רק בשבועיים האחרונים אלא בשנים האחרונות, כאשר אנחנו רואים את הצעירים שלנו נטבחים, את הנשים נטבחות, את הרצח המתגלגל, ואני חושבת לא רק על הרציחות אלא גם חושבת, לצערי הרב, על החיים-מתים בתוכנו. יש דבר כזה, כבוד השר אמסלם, אתה יודע למה הכוונה "חיים-מתים"? לאנשים האלה שנעצרו החיים שלהם כי הם תחת איום של ארגוני פשיעה; לאנשים כאלה שיצטרכו לרדת למחתרת ולא לצאת מהבית שלהם חודשים על גבי חודשים; לראשי מועצות שצריכים להסתובב עם אבטחה צמודה וגם כן לסבול מניסיונות התנקשות; לעוד ועוד ועוד סיפורים קורעי לב, כאשר אתה רואה שלושה צעירים בני 17 ו-18 בחיפה נורים למוות. כאשר אתה שומע את האבא, כסאב מחאמיד מאום אל-פאחם, מספר בבוקר איך הבן שלו בדרכו לעבודה בבנייה נורה כאשר עצר לקנות לחם כדי שיאכל.

אנחנו מדברים על משפחות וחברה מתמוטטת, ולהגיד לך את האמת: אין לי ציפיות מהממשלה הזאת. אני לא הולכת לדרוש כלום בדיון הזה, כי כבר צעקנו את צעקתנו וכבר אמרנו את אמרתנו, ודיברנו על זה בוועדות ודיברנו על זה מול ראש הממשלה. לרגע הוא אמר: בואו, תשבו איתי, בואו נראה איך פותרים את הבעיה. אבל היום אני אומרת לך: אני יוצאת מהכנסת הזאת עם לב ברור שהבין את הסיטואציה – יש תוכנית סדורה להטביע אותנו בדם שלנו.

אני אולי אומרת דברים קשים, אבל האחריות על זה היא לא רק על השר המשוגע ששמתם אותו בתפקיד הזה. האחריות היא על הראש ועל הידיים של בנימין נתניהו, שהסכים שבמשך ארבע שנים הבן אדם הזה יישאר בתפקיד, שהפשיסט הזה יישאר בתפקיד, למרות כל מה שהוא עשה עד היום. זה גורם לי להבין שאם ראש הממשלה לא היה מסכים עם המדיניות הזאת, הוא היה עושה משהו. אנחנו יודעים איך נתניהו יודע לחסל פוליטיקאים כשהם לא טובים לו.

הוא היה יכול לעשות את זה. לצערי הרב, אני חושבת שהגיע הזמן להבין שהנקמה הכי טובה על כל הדם שנשפך עד היום היא להעיף אתכם מהממשלה. זה מה שאנחנו מתכננים.