קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, לפני שאתה מפעיל את השעון, תן לי הזדמנות לענות לו על כמה עובדות בהיסטוריה.
דוד. אבל לפני כן, ברצוני לברך את משפחת דראושה - -
- - חבר הכנסת המנוח היקר, עבד-אלוהאב דראושה, שבמשך שנים רבות עמד כאן ופעל לטובת החברה הערבית באופן פרטני, אבל לטובת החברה הישראלית כולה, דרש שלום וקידם שוויון ופעל רבות. כמובן שאנחנו אחרי ההצבעה על האי-אמון - - -
יש טעות אסטרטגית גם של מזרחנים יהודים, שמנסים להשחיר את הפנים של האסלאם כדת ושל המוסלמים וההיסטוריה המוסלמית. בהיבט הדתי – ואני איש דת ומכיר את השריעה האסלאמית על פרטיה ואת הקשר הדתי עם היהדות ובכלל תפיסת האסלאם, שהאסלאם ממשיך את דרכן של כל הדתות המונותאיסטיות. כל דת שנובעת מאמונה באל אחד יחיד ובנביאים ובספרי הקודש – אנחנו מאמינים בה, ואנחנו הולכים בדרכו של הנביא מוחמד, עליו השלום, ובדרכו של הקוראן. ואם יש מחלוקת, דוד, בין הנביא מוחמד לבין כורש – אתה צריך לעמוד לידו ולצידו של הנביא מוחמד, כי הוא ממשיך את דרכו של הנביא משה. ואתה לא צריך להיות נגדו ולא להאשים אותו.
לא, אני לא מדבר באופן אינדיבידואלי עליך כדוד, אלא כתפיסה.
אני אתן לך תשובות. אתה צריך להיות לידו. אני אתן לך תשובה על הקשר - - -
זאת תפיסה – ואני יודע שחשובים לך הדת והאמונה.
ולכן, דוד, לא לחצות את הקווים ולהיות עם האנשים שעינו ורדפו והאשימו את הנביא מוחמד. הוא בסך הכול ממשיך דרכם של כל הנביאים. אצלנו, בתפיסה הדתית, אומרים שהנביאים הם אחים, ובכלל כל האנושות היא משפחה אחת – לאב אחד ולאימא אחת. זאת התפיסה ההומניסטית באסלאם. התפיסה ההומניסטית באסלאם אומרת שאנחנו משפחה אחת. אחר כך הפכנו לשבטים ועמים וקבוצות וכו', כדי שנכיר אחד את השני. וזה תרגום חלקי של פסוק בקוראן.
עכשיו, לקשר בין היהדות לאסלאם – בוודאי שהאסלאם מכיר ביהדות, ויש לה מעמד באסלאם. וכשמוסלמים רצו לאלץ, להכריח את הבנים שלהם, חלק מהבנים שלהם, או אחים שלהם, להתאסלם, אחרי שהם אימצו את היהדות או הנצרות – פסוק בקוראן קבע שאין כפייה בדת (חוזר על הדברים בערבית). ולכן, במשך שנים האסלאם קיבל את היהדות ואת היהודים.
יש חילוקי דעות, יש חילוקי דעות בין הדתות בתחומים מסוימים, אבל לא בעקרונות של האמונה, של המוסר. גם מבחינת ההיסטוריה – הסיפורים של בני ישראל, של היהודים, נמצאים בקוראן, והביקורת שיש על התנהגותם של היהודים ושל המוסלמים בקוראן, זאת אותה ביקורת שיש לתורה על התנהגותם של בני ישראל. זאת ביקורת לגיטימית.
אבל לשלול את זכותם לחיים, לביטחון, לחופש – זה לא נכון. עכשיו, מה שאתה מתרגם בני חסות - - -
לא, תן לי עוד שתי דקות. שתי דקות.
עכשיו, דיברת על מס גולגולת – אין דבר כזה מס גולגולת. כל מדינה גובה מיסים מהאזרחים שלה. מכיוון שהמדינה המוסלמית היא מדינה דתית, אז למס למוסלמים קוראים "זכאה" ולמס ללא מוסלמים קוראים "ג'יזיה", אבל זה בתמורה להיותך אזרח, והיא מחויבת להגן על ביטחונך. הנביא מוחמד אמר: מי שפוגע (אומר בערבית: באנשי הברית), בעם הספר, נוצרים ויהודים, הוא פוגע בי, בי – (אומר בערבית ומתרגם:) מי שפוגע ביהודי, נוצרי, הוא פוגע בי, ומי שפוגע בי פוגע באלוהים. ולכן יש תפיסה מאוד מושרשת באסלאם ובהיסטוריה על מעמדם של היהודים והיהדות והנוצרים והנצרות.
ואנחנו מבדילים בין מסעות הצלב לבין הנוצרים עצמם. גם זה לא עוינות ושנאה בהיסטוריה. מלחמות קיימות – בין מוסלמים למוסלמים, בין יהודים ליהודים, בין יהודים לנוצרים – אנשים נלחמים אחד בשני, מה לעשות? וגם יש מלחמות אזרחים, בעידן המודרני וגם בהיסטוריה. זה קורה, זה קורה. אבל בסופו של דבר, אנחנו תמיד אומרים שצריכים לחזור למוסר, לשפיות, לחמלה, לערך הזה של השלום, שאף אחד לא רודף אותו היום, אף אחד. באסלאם יש מצווה לרדוף אחרי השלום, כמו שיש ביהדות. המקור – התפיסה האמונתית והמוסרית היא אחת. ולכן, ברגע שאתה בא ומשחיר את ההיסטוריה הזאת, מה יצא מזה?
עכשיו, למען האמת, בהיסטוריה כולה יש נקודות שחורות, ויש עוול שנופל גם על היהודים וגם על המוסלמים וגם על הנוצרים, לא חשוב מי הם. קורה בהיסטוריה, ויש פשעים בהיסטוריה, אבל כגישה – אסור לבוא ולהגיד כקביעה ממש מוחלטת, אסטרטגית: עוינות, שנאה, בין יהדות לאסלאם, בין יהודים למוסלמים. למה?
עכשיו, יש לנו סכסוך עכשיו. אנחנו חיים בצל סכסוך. צריכים להתמודד איתו, לפתור אותו, למצוא את הפשרה בין מוסלמים ליהודים, לנוצרים, לערבים, ליהודים בהיותם לאום. ויש אפשרות למצוא פתרונות. יש אפשרות למצוא פתרון. וגם בארץ הקודש חיו לאורך כל השנים יהודים, גם בצל שלטון מוסלמים לאורך 1,300–1,400 שנים. בסדר?
אז בוא לא ניקח את הדברים לרמה שלא מאפשרת לנו להסתכל אחד על השני כבני אדם, שמקבלים ומכירים אחד בשני גם ברמה דתית, גם ברמה לאומית וכו'. טוב, אנחנו עכשיו - - -
אם אנחנו יותר נקשיב, לא רק לערבים ויהודים – חרדים עם חילונים, כיפות סרוגות, בלי כיפות סרוגות. זה, בעצם – הבית הזה צריך ללמוד להקשיב. אני חושב שאנחנו רק נחכים ונעשה טוב לעם ישראל. ואני מודה לכם על השיח הזה. זה היה מרתק, אני חושב. אז זהו, רציתי להגיד. בבקשה, אדוני.
תודה, תודה. נחזור לענייננו. אני רוצה להודות לך, השר דוד אמסלם. אתה הובלת את הוועדה למינוי קאדים מוסלמים, ונהגת בצורה ממלכתית, ראויה, קידמת את הנושא על אף שהיו מכשולים פה ושם. ונהגת באחריות, ונהגת בממלכתיות. אני חייב להגיד את זה. לא יודע אם זה יעזור לך בפריימריז, אבל – רגע של אמת. עשית את זה.
ואני בטוח שאם היית השר לביטחון לאומי היית נוהג אחרת. היית מתייחס לערך הזה של חיים וקדושת החיים של אזרחים יהודים ואזרחים ערבים באופן אחר – לא כגימיק פוליטי, אלא כמעשה קדוש של לשמור על חייהם ועל ביטחונם של האזרחים.
החברה הערבית נמצאת במשבר לאורך שנים, ועל תחומים רבים בחיים שלנו השתלטו ארגוני פשע, תחת ריבונותה ומשילותה של ממשלת ישראל. מה לעשות, זאת עובדה, אי-אפשר להתעלם: 900 נרצחים בשלוש וחצי השנים האחרונות. 900. חצינו את ה-150 בשישה החודשים הראשונים, זאת אומרת שכנראה נחצה את הרף של 300 ב-2026. זה גם כישלון פנימי בחברה הערבית, אבל זה גם כישלון ברמת מדינת ישראל ומי שמנהל את מדינת ישראל בשנים האחרונות.
ואני בטוח שאם היית השר לביטחון לאומי היית נוהג אחרת, היית מוביל את המאבק בפשיעה ובאלימות למקומות אחרים. ולא היית מעז, לא היית מרשה לעצמך להגיד: הנרצחים הם פושעים וחברי ארגוני פשע. יש חלקים מהם שהם פושעים וחברים בארגוני הפשע, אבל מה נגיד לנשים שנרצחו? מה נגיד לילדים? מה נגיד למשפחות שנהרסות? מה נגיד להם? מי נתן את גזר דין המוות ומי נתן את הזכות לארגון פשע לרצוח חבר מסוים בארגון אחר? הרי אנחנו נמצאים תחת מדינה דמוקרטית, עם מוסדות, שיש לה יכולות מדהימות.
ולכן, כאשר אנחנו היום עומדים – ואני פוטר את השר דוד אמסלם מלתת תשובה. אתה לא צריך לעמוד, כי כבר נמאס לנו לשמוע את התשובות של השר לביטחון לאומי – הדבר היחידי שהממשלה הזאת הייתה צריכה לעשות זה לפטר את השר – מזמן, מזמן. להעביר אותו, להעביר אותו מהמשרד, לתת לו משרד אחר, ולהביא איש ראוי אחר לנהל את המשרד הזה. הוא לא מצליח – או שהוא לא רוצה. לא חשוב. בינתיים אנחנו נמצאים במציאות קשה ביותר, קשה ביותר. עכשיו, כל פעם שיש גל ועלייה ברציחות בתוך החברה הערבית, מצהירים שמכניסים את השב"כ לתמונה. זה לא נכון, כי החוק של השב"כ לא מאפשר לו להיכנס לתחום הזה. גם אומרים שאין לשב"כ מספיק כוח אדם להתמודד. יש לו כלים, בוודאי שיש לו כלים. ולכן אין לו הצהרות, אבל הכוונות הן לא כנות. שקריות.
חוץ מזה, למה לא לתת למשטרה את היכולת? קודם כול, הממשלה צריכה לקבל החלטה, להציב יעדים, לאשר תוכנית, להקצות משאבים, לתת כלים, ואנשים שנכשלים – להחליף אותם, ואז תראה איך שכל רשויות המדינה והאכיפה יפעלו וישיגו תוצאות. עשינו את זה בשנה אחת ויחידה בממשלה הקודמת. עזוב את הפן הפוליטי. אני לא חושב – סגלוביץ', שפעל בנושא הזה – כי גם הוא איש מקצוע בנושא הזה, נוסף למשטרה. היא אותה משטרה, אבל שמו לה יעדים והתוו דרך שנה אחת – ושיעורי הפשיעה התחילו לרדת. העקומה – אתה זוכר שתמיד דיברנו על עקומת הקורונה שעולה, משתטחת ויורדת. עקומת הפשיעה לאורך שנים עולה ופתאום יש ירידה, ואז יש עלייה תלולה, אקספוננציאלית, בשפה המתמטית: 130% ב-2023, 2024, 2025, ועכשיו ב-2026 אנחנו חס וחלילה נחצה את ה-300%.
ולמה? עכשיו, אתה שואל את עצמך – יש אנשים שנותנים לי תשובות של קונספירציה כזאת וכו'.
אני לא יודע, יש כישלון שאנחנו צריכים להודות בו. ולכן, כל פעם שעמדתי מול חברי הכנסת, הריבון, הכנסת, וביקשתי להצביע אי-אמון בממשלה – ובצדק, בצדק, כי הממשלה נכשלה. לא רק בנושא הזה, יש נושאים אחרים. כמובן, גולת הכותרת זה 7 באוקטובר. ואני לא מסכים איתך, ראש ממשלה עם ניסיון. יש לנו ראש ממשלה עם ניסיון אדיר. אפילו לבן-גוריון אין את הניסיון במשרד ראש הממשלה כמו בנימין נתניהו. מה עזר לנו הניסיון שלו? דווקא הניסיון כנראה הביא אותו להירדם ב-7 באוקטובר ובכל מיני צמתים שהוא היה צריך להיות ער בהם, לדפוק על השולחן ולהתוות את הדרך והמדיניות לכיוונים אחרים.
ולכן, אם לא תאשר לנו הכנסת היום את הצעת האי-אמון, אני מאמין שהציבור הישראלי כולו, יהודים וערבים, כן יצביעו אי-אמון בממשלה הזאת, נחליף אותה ונביא ממשלה שתשמור על המדינה ועל האזרחים כולם, יהודים וערבים.
1,413 מילים של מנסור עבאס. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.