הכישלון המתמשך במאבק בפשיעה ובאירועי הרצח בחברה הערבית

לא הסכימו. טוב. אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, קודם כול אני ארצה להתייחס למה שאמר לפיד. לפיד דיבר על זה שהממשלה החליטה לא לציית לפסיקת בג"ץ. א. זה לא מדויק – מזכיר הממשלה הבהיר. אבל האבסורד, חבר הכנסת מנסור, הוא שהעם בכלל לא מעניין אותם. יש להם, אצלם בשמאל, יש להם, מה שנקרא, את האפיפיור שלהם. זה מה שמעניין אותם, מה חושב עמית, זה לא משנה מה הציבור הישראלי חושב. זה כל פעם מזעזע אותי מחדש.

הרי ההייררכייה – יש שלוש רשויות. אין ספק שהרשות החשובה ביותר זה הכנסת, היא נבחרה על ידי העם. הרשות היחידה שנבחרת על ידי העם באופן ישיר, בוודאי מעמדה הוא העליון; לאחר מכן זה הממשלה, בגלל שהממשלה נבחרת על ידי הכנסת; אבל שופטים שנבחרים על ידי ועדה כזאת או אחרת – הם היום הפכו להיות האינסטנציה הכי חשובה במדינת ישראל. ובאיזו טענה, אדוני היושב-ראש? טענת הקוזק הנגזל. איך אומר חבר הכנסת עודד פורר? אם לא ישמעו להם, אז מה יגידו העבריינים?

דרך אגב, אם הם לא שומעים לממשלה, המשמעות היא שהם הממשלה. הם מצפצפים על הציבור. אם שופט במדינת ישראל, אדוני היושב-ראש, מעניק דרגה לקצינת משטרה – הוא העניק לה את הדרגה, שופט – מחר עמית יחליט שהוא גם נותן תוספות שכר לעובדי מדינה שבא לו עליהם. דרך אגב, היום אותו בג"ץ, אדוני היושב-ראש, גם החליט שזה לא משנה ששר המשפטים לא חותם על המינוי של אותו אחד שקורא לעצמו נשיא בית המשפט העליון. הם התכנסו, החבורה, החליטו: לא צריך, אנחנו מאשרים את זה.

תראה את הבלוף הגדול. תראה את האנשים האלה, שחושבים שהציבור מטומטם, שאנחנו לא מבינים ומפגרים. מדובר בקומץ אנשים קטן שהשתלט בכוח הזרוע על המדינה. יש מישהו ששומר על החוק יותר מהימין, מאז קום המדינה? הרי אנחנו מחונכים לאהבת ישראל ואהבת המולדת, אנחנו מחונכים לממלכתיות. הם, דרך אגב, מעולם זה לא היה הערכים אצלם. אצלם, היה להם ערך אחד: לשלוט. וככה נהגו המפא"יניקים. ככה הם הקימו את המדינה, לכאורה, וככה הם נהגו. הכול בכוח הזרוע.

ולכן הם באים וטוענים את הטענה של הקוזאק הנגזל. הרי מי שבעצם מחליט על מה שקורה במדינה זה רק מר עמית, חבר הכנסת מנסור. הוא קם בבוקר, מחליט. יש מינוי, ובוא נראה – דרך אגב, ממש קורה לנו, אני אומר את זה כל שבוע. אנחנו, קורה לנו סיפור איוב כבר ארבע שנים. אנחנו לא מספיקים להתמודד עם בעיה ראשונה, וכבר באה הבעיה השנייה. אין שבוע – דרך אגב, בג"ץ עוסק רק בליכוד ורק בממשלה. זה כל עיסוקו מהבוקר עד הלילה. אין מינוי אחד שעבר במדינה בארבע השנים האחרונות, לדעתי, שלא הגיע לבג"ץ. ואם לא הגיע, כנראה הג'ינג'י נרדם באותו יום או איזה עמותה אחרת.

ובואו נראה מה קרה לנו השבוע, אדוני היושב-ראש. יש בג"ץ על מינוי הרשות השנייה. בא בג"ץ וטען שיש פגמים בפרוצדורה. לא משנה שעמית לא נבחר על ידי הפרוצדורה, אבל איך אמרנו כבר – להם מותר הכול. הפרוצדורה לא חשובה איפה שלדעתם הם מעורבים; והיא מאוד מאוד חשובה, היא הופכת להיות המהות, איפה שהם רוצים לפסול. אז באה הממשלה, טענה בבג"ץ: שמעו, חבר'ה, לפי החוק יש קוורום. אמרו להם: לא לא לא לא, עזבו קוורום. גם אם אין קוורום, אנחנו מאשרים את הקוורום. אבל כתוב בחוק. מה זה מעניין אותם – זה לא מעניין אותם בכלל. תראה, אני פשוט המום. הם מאשרים. מי אתם? מתוקף מה אתם מאשרים? טוב, פסלתם את הוועדה. לא הבנתי, אתם עכשיו מחליטים מי עולה למגרש? אתם באתם, הוצאתם את כל הנבחרת, את כל השחקנים, והחלטתם להביא את החבר'ה שלכם מהבית וגם חצי מהשחקנים. ואתם אומרים, זה בסדר?

תראה, אף אחד בשמאל לא מזדעזע. תסתכלו על עצמכם, תסתכלו לאיזה אבסורדים זה מגיע, לאיזה מצב מגוחך. הרי בסוף כל תקדים יתהפך עליכם בסוף, זו רק שאלה של זמן. קח עשר שנים, 15 שנים. אבל כשהיה סיפור עם עמית, הוא אמר ב-2011, כשהוא פסק שנציב שירות המדינה לא צריך מכרז – אמרו לו – עכשיו הוא קבע שצריך מכרז, אמרו: הזמנים השתנו. בוודאי הזמנים השתנו, השעון התקדם ב-14 שנה. זה מה שהשתנה, זה הדבר היחיד שהשתנה.

הגדילו לעשות עוד והתערבו כמובן במינוי של ראש רמ"י. ראש רמ"י בעצם נבחר על ידי ועדת איתור לפני איזה שבועיים-שלושה, לא זוכר. וכמובן, הג'ינג'י עוד פעם, יש לו את המשבצת, איך הוא אמר בבג"ץ? זאת המשבצת שלי. כמובן, הוא מרים את הקרן כרגיל, כשאנחנו יודעים – היועמ"שית במקום להגן על משהו – מעולם לא הגנה על שום עמדת ממשלה, עד כמה שאני זוכר, ושוב בית המשפט טוען שנפלו פגמים וכו' וכו'.

אדוני היושב-ראש, הם טענו שאחת מחברי הוועדה עבדה פעם, נתנה שירות למשרד האוצר. קודם כול, אני רוצה להזכיר שיושב-ראש רמ"י בכלל כפוף למשרד השיכון. דבר שני, מנדלבליט בחר את מר לימון כשהוא היה עוזר שלו – שלו, לא תגיד עכשיו עבד במשרד אחר. שם אין ניגוד עניינים. דרך אגב, סוגיית ניגוד העניינים בכלל לא קשורה אליהם. הם מלאכים עם בייגלה.

מנסור, לפעמים כשאתה יושב בבית ושותה כוס קפה במרפסת, מרים למעלה את העיניים, רואה איזה מלאך עם בייגלה כזה שבא מירושלים, אתה מבין, זה או עמית או ברק ארז. תרים את המשקפת, תבדוק רק אם זה מלאך או מלאכית. הם אנשים אחרים, זה לא בני אדם. הם מעל הכול, והם חושבים שאנשים לא רואים את זה. הרי בסוף הממשלה רוצה להתקדם. אנחנו בוודאי לא רוצים למנות אנשים – כל המינויים, וזה צריך להיות כתפיסת עולם – בדיוק כמו שעמית רוצה לבחור את האנשים שלו בבית המשפט העליון – אצלם זה קליקה; אני כשר רוצה לבחור תמיד את האנשים הכי טובים למדינת ישראל, אדוני היושב-ראש. אני מעולם לא אמנה בן אדם שאני חושב שהוא לא טוב למדינת ישראל, בגלל שאצלי המדינה מעל הכול, לא הממשלה – המדינה. אצלם המדינה לא חשובה.

עכשיו, מר עמית, תראה את הטענה של מר לפיד, אנחנו, אדוני היושב-ראש, אסור לנו אפילו להתמרמר על זה שהם עוברים על החוק. אנחנו רוצים לריב. זאת אומרת אנחנו, דיננו זה לשתוק – בג"ץ ימשיך לנהל את המדינה. אבל אני רוצה לספר לך, כל פעם שבג"ץ התערב בסוגיה שקצת ככה לא מצאה חן – שופט, לא מצא חן בעיניו, כן? אני מדבר על שופט עליון בשבתו כבג"ץ – הם תקפו אותו בעיתון הארץ, עשו ממנו חוכא ואטלולא – הכול מותר. זה כבר לא שופט בבית המשפט העליון.

אמר מי שאמר, זה נכון שקוראים לזה בג"ץ, בית דין גבוה לצדק, אבל הוא לא גבוה מעל הממשלה ומעל הכנסת. זה איזה מילה שהשתמשו בה. לכן מי שבעצם מושך למריבה, אדוני היושב-ראש, זו מפלגת בג"ץ, שיושבת עמוק בשמאל, וזה האינטרס שלהם.

מר לפיד – מה יציע בבחירות מר לפיד? לא הבנתי. מנסור, אתה יודע, מה יציע בנט? אתה יודע מה? אפילו איזנקוט, אני אוהב אותו כבן אדם. עם איזה ניסיון הוא מגיע לכנסת? אני תמיד טוען – מדינת ישראל בשבילי זה קודש-הקודשים, אדוני היושב-ראש. אמיתי, מי שיודע – אני יכול לעשות פוליגרף על זה. אצלי המדינה מעל הכול. אני לא מצפה שמישהו שיבוא ויבקש להיות ראש ממשלה, שהיה שנה בכנסת, הוא אפילו לא יודע איך הכנסת עובדת.

שנייה, דקה, דקה – שבקושי היה שר בלי תיק איזה שנה-שנה וחצי – גם אם אני מעריך אותו בתחום שלו, כשהוא היה רמטכ"ל. דרך אגב, גם על זה אפשר לדון, ואפשר לבדוק בתקופה. אני לא רוצה להיכנס לסוגיית הקונספציה שהתפתחה בצה"ל כמעט 30 שנה. היא לא התפתחה אצל גדי איזנקוט, היא הייתה לפניו – אבל זו הדרך, לזה הגענו ב-7 באוקטובר.

אבל אני שואל שאלה פשוטה, אדוני היושב-ראש – יש לך פול טריילר חדש. אתה מסיע בפנים, בתוך הפול-טריילר הזה, הרבה מאוד אנשים. אתה לוקח מישהו שלא הוציא רישיון נהיגה, אתה אומר לו – תנהג בטריילר, גם אם הוא בחור נחמד? לכן אני רואה את זה כזילות, כל אחד מהם רוצה להיות ראש ממשלה. אני מפחד להוציא את המילה הזאת מהפה שלי בכלל, אדוני היושב-ראש. בן אדם שרוצה להנהיג את המדינה הזאת, בוודאי בעיתות הכי קשות שלה, בוודאי בסוגיות שנקלענו אליהן, כל מה שקרה לנו בשלוש שנים – צריך להגיד את זה באמת בחיל ורעדה, ולהיות בטוח שיש לך את הניסיון הבין-לאומי, את הניסיון, שהובלת דברים מהסוג הזה, כן, גם את המערכות הביטחוניות. זה לא מספיק שאתה בחור נחמד.

לכן היום, כשאני מסתובב בכנסת, אדוני היושב-ראש, אני מדליק טלוויזיה – כל בן אדם שני רוצה להיות ראש ממשלה כשהוא בכלל לא היה פה שנה, שנתיים, בקושי היה שר. זו זילות שלא נתפסת בעיניי. זה לא נתפס, חבר הכנסת מנסור עבאס. לכן אני אומר, בן אדם שרוצה להנהיג את המדינה בדחילו ורחימו – אהלן סימון, מה נשמע – צריך להיות הבן אדם הכי מוכשר, הבן אדם עם הניסיון הכי גדול במדינת ישראל, בוודאי בכנסת, שהיה שנים בכנסת, מכיר את הכנסת, מכיר את החקיקה, מכיר את כל הפוליטיקה של הכנסת.

לכן אני חושב – ובאמת, אני אומר את זה ממקום טוב, את גדי איזנקוט אני מאוד אוהב ברמה האישית, בגלל שאני איש אוהב אדם. לא רק אותו אני אוהב, את רוב חברי הכנסת אני מאוד אוהב, אבל בסוף תפקיד ראש ממשלת ישראל זה דבר – אמרתי, בדחילו ורחימו. זה רק אנשים שיש להם את הניסיון הרב כדי להנהיג את המדינה היהודית, זה לא דבר פשוט. אחרי 2,000 שנה סוף- סוף יש מדינה, וכל אויבינו רוצים לחסל את המדינה הזאת מהיום הראשון, עוד לפני שהיא באה לעולם.

ולכן אם אנחנו מסתכלים גם על ההנהגה – שגם חלקנו עליה, חבר הכנסת עבאס, אני חלקתי בתפיסה, אבל בן גוריון – הוא היה אישיות, אין שאלה כזאת. אשכול היה אישיות, גולדה מאיר – היו אנשים בעלי שיעור קומה. מנחם בגין, רבין, פרס – אתה יכול להתווכח על הדרך, אבל קודם כול זה אנשים עם מטען. אתה יכול להגיד, חבר'ה, הם טועים. אנחנו – להפך, אתה מחדד גם את העניין, במה אנחנו לא מסכימים. אבל קודם כול זה אנשים שבאים עם רישיון מוכרח להנהיג מדינה.

אבל אני חושב שבשנים האחרונות זה הפך להיות ממש – הוזילו את המושג "ראש ממשלת ישראל". זה ראש ממשלה של העם היהודי. ובלי קשר, תראה מי היה ראש ממשלה, שאתה מינית אותו. אחד מהם זה מר לפיד, והשני זה מר בנט. אתה יודע, הם חושבים, הציבור לא מבין מה קרה פה. אתה יודע, אני שמעתי איזה משהו נחמד – לפיד ובנט – או אתה בעצם, מנסור, הלכת לים המלח, למה הדבר דומה? שאתה הלכת לים המלח יום אחד, הוצאת חכה, התחלת לדוג. בא בנט ולפיד, ראו אותך, אמרו לך, אדוני, מה אתה עושה? אתה אומר, תשמעו, אני דג כדי להביא פרנסה למשפחה. אמרו, אתה יודע מה? בואו נעזור לבן אדם הזה, כנראה אין לו פרנסה. נתנו לך 200 שקל, אצלך במקרה זה היה 50 מיליארד, ואמרו לך – התחילו ללכת – אתה שומע? הסתובבו, אמרו לך, אדוני, מנסור, תגיד, אתה לא יודע שבים המלח אין דגים? מה אתה דג? אתה אומר, חבר'ה, אתם השלישיים שדגתי אותם היום. אתה דגת אותם – הם חושבים שהם דגו אותך. אתה דגת אותם ב-50 מיליארד שקל. לכן אני אומר – ומה כואב להם? שבעצם החרדים, הילדים החרדים.

עכשיו אני רוצה לבוא למהות של העניין, אדוני היושב-ראש. בוא נניח שאנחנו חולקים על זה שלימוד התורה – יש כאלה שחושבים שיש לו ערך במדינת ישראל, יש כאלה שחושבים שאין לו ערך. דרך אגב, אנשים אתאיסטים, אני מבין, הם לא מאמינים לא באלוהים, לא בתורה, לא בכלום. מבחינתם, לקרוא עיתון ולקרוא תהילים זה היינו הך. להפך, בעיתון אולי אתה מייצר לך איזו אינפורמציה, או בוודאי איזה אחד שקורא איזו ספרות סינית, מבחינתם זה כאילו אחד לומד, קורא גמרא – אותו דבר. את הלוגיקה שלהם אני מבין; אני לא מבין אנשים מאמינים. הרי בסוף אם אתה מאמין, כתוב: "והגית בו יומם ולילה".

עכשיו, אני שומע גם את עודד פורר, שאני מאוד אוהב, לוקח לי איזה כמה פסוקים סלקטיביים וכו'. אני שואל שאלה מאוד פשוטה, כפי שאמרתי כאן – עם ישראל חי בזכות תורת ישראל. אם לא הייתה תורה, לא היה עם ישראל. שבט לוי היה שבט שלא הייתה לו נחלה. זה לא אני קבעתי, הקדוש ברוך הוא קבע. שבט לוי מעולם לא עבד – רק בקודש. כפוף לדוד המלך, שהוא מדבר, ומה שאמר משה – ואחיכם ישבו. שבט לוי זה שבט שבעצם עבד את השם בהגדרה. אבל מתי הוא עבד את השם? במלחמות שהיו, לא רק בשוטף.

עכשיו אני רוצה להסביר איך אני רואה את הדברים, אדוני היושב-ראש. עם ישראל חי על רצף של זמן, אנחנו חוליה בשרשרת, 3,500 שנה, מעבירים מאב לבן את המסורת, מאב לבן, מאב לבן – עד שזה הגיע אלינו, אנחנו נמצאים עכשיו במשמרת שלנו. אנחנו צריכים להעביר את זה לילדים שלנו, והילדים שלנו יעבירו את זה לילדים שלהם וכו' וכו' – זה עם הנצח. הרי מי מחזיק את השלהבת בכלל בכל נושא כזה? עלה פה לפיד, תקף את לומדי התורה, והוא עוד מקריא את הפסוק: "לא בחיל ולא בכֹח כי אם ברוחי אמר ה' צבאות". אימפריות נעלמו בגלל שהרוח נעלמה. הרוח של עם ישראל היא תורת ישראל. זו הרוח, זו הנפש וזה החיבור, אחרת למה באנו לארץ מכל קצות תבל?

עד היום אנחנו עושים באמת מאמצים אדירים להביא כל יהודי לארץ ישראל לא רק בגלל שהוא נמצא בסכנה, אלא בגלל שחשוב לנו שיבוא לכאן וימשיך להיות יהודי. עם ישראל בהיסטוריה – אם הוא לא היה בין הגויים וחלקם לא התבוללו, היינו צריכים להיות היום לדעתי למעלה מ-300-200 מיליון לפחות, אבל בסוף אנחנו בארץ ישראל, שבעה מיליון וחצי יהודים, קרוב לשמונה, בארצות הברית יש חמישה מיליון יהודים שרובם רפורמים, שהם טוענים, לשיטתם, שהילדים שלהם 70% מתבוללים. העם הזה הולך, חס ושלום, ונמצא במצב לא טוב ברמה האובייקטיבית.

עכשיו, מי בעצם מחזיק את הספרות התורנית? לומדי התורה. עכשיו, אדוני היושב-ראש, אני מבטיח לך שאם מחר ייסגרו הישיבות וכולם ילכו לצבא, לעבוד, אני מבטיח לך שעוד 50, 60, 70 שנה לא יהיה עם ישראל, בגלל שבלי רוח, בלי הספרות התורנית, יש דעיכה. אם אתה לא מטפס בהר, אתה יורד למטה. לכן אני דואג לעתידו של עם ישראל לא מחר, לא בעוד עשר שנים; אני מסתכל קדימה 60-50 שנה, מה יהיה. לא יהיה עם ישראל, אנשים לא ידעו בכלל מה זה יהודים. דרך אגב, לשיטתם, אלה שאתאיסטים, אני שואל את עצמי – מה המשמעות שאתה יהודי? להפך, אני מציע לך הצעה: אם תהיה מוסלמי, גמרת את הסכסוך. הרי ממילא אתה לא מאמין, לא בזה, לא בזה – תגיד למוסלמים, אין בעיה, אני איתכם. הרי אם אנחנו לא יהודים, אין משמעות לכל זה שבאנו לארץ. גם אין משמעות לשום דבר שאנחנו עושים פה, בגלל שהמוסלמים רוצים להרוג את עם ישראל בגלל שאנחנו יהודים.

אז אני אתן לך תשובה. אני – לא, אתן לך תשובה.

אני אתן לך תשובה.

אני אתן לך את התשובה, מנסור.

אני אתן לך את התשובה. הבנתי מה שאתה אומר.

בבקשה.

מנסור, בוא אני אספר לך.

הם לא היו אז. דרך אגב, אז האסלאם עוד לא קם, בתקופה הרומית.

יכול להיות.

תן לי רק שנייה, אני אסביר.

אבל תן לי להסביר.

אני יכול לדבר?

מנסור, אני טוען שהסכסוך – דרך אגב, למה האיראנים בכלל נלחמים בעם ישראל? יש להם סכסוך פה איתנו על גבולות? שואל. למה לבנון נלחמת בעם ישראל? יש לנו סכסוך איתם על גבולות? מעולם – בקום המדינה, כשקמה המדינה, למה פלסטינים נלחמו ביהודים פה? הם התחילו במלחמת - - -

תן לי רק שנייה. כשהוכרז על הקמת מדינת ישראל, היא הייתה מדינה כזאת קטנה. למה הפלסטינים רצו – אני שואל - - -

תן לי להסביר, נו, אתה מפריע לי. שמעתי אותך. מאורעות תרפ"ט היו לפני קום המדינה בחברון, מי עשה אותם? הערבים על היהודים – שחטו יהודים. דרך אגב, גם במרוקו שחטו יהודים. אדוני, אני רוצה רק להזכיר לך, כשהם צועקים "ח'ייבר" – אתה מכיר לבד – מה זה ח'ייבר? אנשים לא יודעים. הייתה עיירה יהודית בתקופת מוחמד, שהוא עשה איתה הסכם הגנה, וברגע שהגברים יצאו מהעיר, הלכו לעבוד במסחר – באו, שחטו אותם.

אתה תבוא ותגיד לי, עזוב – גם בקוראן - - -

לא, אני אסביר – אתה יודע לבד – בוא נעבור להיסטוריה –דקה. הרי בהתחלה - - -

אז בוא נתחיל. בהתחלה - - -

רק שנייה. כשהנביא מוחמד בא, הרי לא קיבלו אותו, הוא הרי בא ממדינה.

דקה, תן לי. תן לי. כן, אבל אני רוצה להסביר. אבל אני רוצה להסביר משהו. הרי הוא בא לשבט שלו, שבט קורייש, שלא קיבל אותו, נלחם בו. לכן הוא חזר וארגן את התומכים שלו, והוא בא ונכנס, עשה איתם מה שנקרא הסכם שלום. על זה הם אומרים "הודנה" ו"תקייה", אלה המושגים שהוא המציא. הם באו לשם, ואחרי זה הפכו את כל אל-מדינה, והם נלחמו בהם. אבל הייתה עיר, עיירה, כפר, שקראו לו ח'ייבר, יהודים, עשה איתם הסכם. למוחמד – וזה לתשובתך – היו – הרי מבחינת האסלאם, אם אתה לא מוסלמי, אתה כופר.

תן רק שנייה לדבר. תן לדבר. בגלל זה – ככה התפתח האסלאם. דין האסלאם בחרב. דקה – תן רק שנייה. תן לי רק שנייה לדבר. לכן, כשמוחמד, בתחילת דרכו – הם רצו שהאסלאם יתפשט, וזה בא בכוח הזרוע, הרי אין דברים אחרים. הייתה תקופה שמוחמד רצה שהיהודים יתאסלמו.

ולכן הוא דיבר אליהם ב"עם הספר" וכו', ניסה, מה שנקרא, "לגייד" אותם. כשלא הסכימו, הוא טבח בהם. איפה כתוב שהיהודים דומים לקופים?

רק שנייה, אני אביא לך פסוקים. אז עכשיו אלה שתי תקופות, גם בתוך הקוראן אלה שתי תקופות. יש את התקופה הראשונה, ואחרי זה - - -

אבל לא משנה, לא לשם אני רוצה ללכת. אני אומר דבר מאוד פשוט.

תן לי, תן לי לדבר. לכן אתה יודע שאני את המוסלמים מאוד מאוד מחבב. אתה יודע שישבנו בוועדה – אתה יודע, יש לי כבוד גדול לאנשים שמאמינים, בוודאי מאמינים באל אחד, בדרכם שלהם, לא מתווכח. אלא מה? אני טוען שיש מיליארד וחצי מוסלמים בעולם.

שניים? גדלתם, אחלה. בוא תסביר לי אתה – הרי הערבים שוחטים אחד את השני כל רבע שעה. בוא תראה מה קורה באיראן –דקה – בוא תראה מה קורה בערב הסעודית, בוא תראה מה קורה בכל מדינות ערב, תראה מה קרה בסוריה.

תן לי רק שנייה לסיים. אתה צודק במובן זה שהיו מסעות צלב, והנוצרים הרגו הרבה מאוד יהודים לאורך ההיסטוריה היהודית, אין שאלה. הם היו 670 שנה לפני שמוחמד נולד.

דקה. תן לי רק שנייה לסיים. אתה יודע שהיהודים היו אמורים לשלם מס גולגולת איפה שהם היו, תחת חסות אסלאמית?

אבל אני רוצה לומר לך, בוא נעבור לתוצאה האחרונה. לשיטתך, יש שני מיליארד מוסלמים בעולם. כמעט אף מדינה מוסלמית – דרך אגב, הרי בסוריה טבחו מיליונים, לא עניין אף מוסלמי; בלבנון אותו סיפור, לא עניין אף אחד בכל מדינות ערב. מתי זה מעניין אותם? אתה מבין, הם רבים בינם לבין עצמם, הכול טוב; כשמדובר ביהודים הם עוזבים את המריבות שלהם ובאים כולם כדי לשים את הכבש על המנגל.

ולכן אני אומר לך, החמאס – תקרא את מה שאמר החמאס. מבחינתם, הסכסוך הוא סכסוך דתי, זו אדמת וקף, אף מוסלמי לא יכול לוותר עליה, לשיטתם. ולכן, כשאני שומע מדי פעם שהיהודים מטנפים פה את אדמת הווקף בזה שהם בכלל הולכים על האדמה הזו – עכשיו, לא כולם מנסור עבאס - -

דקה, תן לי רק שנייה.

הסברתי, לפי תפיסת האסלאם, הרי אתה יודע את זה יותר טוב ממני – זה או שאתה בן חסות, משלם מס גולגולת ומוריד את הראש – אתה יודע את זה – או במקרה הרע גם שוחטים אותך, והכול טוב.

אבל אני מסביר לך, גם במרוקו היו פוגרומים. אתה יודע מה? בוא אני אספר לך סיפור. אדוני היושב-ראש, סבא שלי, זיכרונו לברכה – תקשיב טוב – עלה ממרוקו, והוא היה בלי עין. אתה שומע, מנסור? עין אחת, ככה אני מכיר אותו. אני נולדתי, יום אחד שאלתי את אימא שלי: תגידי, אימא, מה קרה לסבא בעין? אז היא אמרה לי: בכפר יום אחד באו הערבים ונתנו לסבא מכה עם מסמר והוציאו לו את העין. עד עכשיו הכול טוב. מה שהדהים אותי – כששאלתי אותם: מה עשיתם? היא אמרה לי: נכנסנו לבית, סגרנו את התריסים, לא יצאנו שבועיים. זה לא שבא איזה שוטר. הם נכנסו לבית, סגרו את התריסים – כי היה לה רק עוד אח אחד. ישבו. זה מחיר יהודי במדינת ערב.

אתה יודע לבד שזאת תפיסת האסלאם. דרך אגב, במובן הזה, או שאתה משלם מס גולגולת – אתה יודע לבד שהיום, כשאתה שומע אנשים מבחוץ, איך הם אומרים: אתם כופרים. מי שלא מוסלמי הוא כופר בהגדרה. הוא צריך להיות מוסלמי בתפיסה התיאולוגית.

אוקיי. אם זה לא היה נכון, מה הסכסוך שלנו פה? על מה ולמה?

אתה יודע מה? אני שואל שאלה: למה את הפקיסטני מעניין מה קורה פה עם 1.5 מיליון פלסטינים, ולא אכפת לו מה קורה עם 7 מיליון יהודים? לא הבנתי. אתה אזרח מדינת ישראל, למה מעניין אותך בכלל? אני שואל.

מנסור, אני אסביר לך. אם בעולם היו 2 מיליארד יהודים בכל מיני מדינות, באמת לא היה חשוב. מתי אכפת לך? כשיש קומץ קטן. אבל הנוצרים נלחמו אחד עם השני – נוצרים. המוסלמים הורגים אחד את השני – אבל זה אח שלו, לא? מוסלמי כמוהו. לא מעניין. למה? הגודל. אני מניח שאם היו בעולם 2 מיליון מוסלמים, היו שומרים אחד על השני.

לכן היהדות, יש בה – אנחנו עם מאוד מאוד קטן. אמרתי לך, עם ישראל בהגדרה - - -

רק שנייה. לפי התפיסה היהודית, גרים כספחת לישראל. בתפיסה התיאולוגית הדתית אנחנו לא רוצים שיתגיירו. מי שרוצה להתגייר צריך להראות מאמצים גדולים מאוד כשהוא רוצה להיות יהודי – שומר תורה ומצוות, לא סתם יהודי. לכן מעולם ליהודים לא היה בראש, הם לא רצו שיבואו גויים ויתגיירו. ולכן, דרך אגב, זה היה הסיפור. ולכן עם ישראל – שחטו אותו לאורך כל ההיסטוריה.

תחשוב לבד, עם בן 3,500 שנה, יצא ממצרים 60 ריבוא, 600,000 רק גברים. זה משהו כמו 2 מיליון איש עם נשים, ילדים וכו'. עברו 3,500 שנה – חצי מהעולם צריך להיות יהודים. איפה הם? אלא שלאורך ההיסטוריה הרגו את היהודים, שחטו אותם, איש-איש בתורו. אני לא אומר – הרומאים. הרי את רבי עקיבא סרקו במסרקות של ברזל. למה? הוא למד תורה. 24,000 תלמידים של רבי עקיבא מתו, בגלל שלא כיבדו אחד את השני. 24,000 תלמידים. מתי זה היה? בתקופת המרד של בר כוכבא. דרך אגב, הם לא היו בצבא, הם למדו תורה במלחמה, ועוד מלחמת קיום. בסוף גם את בר כוכבא בעצם הרומאים הרגו. אתה יודע? בספר – וירים משה את ידו וניצח ישראל, ויוריד משה את ידו וניצח עמלק. מה זה וירים את ידו? התפלל לקדוש ברוך הוא. ואתה יודע כמוסלמי שאנחנו מאמינים באותו אל.

בסדר. היהודים מעולם לא הרגו אנשים. מעולם. אף פעם. דרך אגב, גם לא היה להם צ'אנס, בגלל שכמעט אף פעם לא היה להם מה שנקרא הגדרה עצמית. צריך להבין, לאורך ההיסטוריה היהודית פעמיים היהודים שלטו בגורלם: בתקופת דוד ושלמה 80 שנה, אחרי זה התפצלה הממלכה לישראל ויהודה; ובתקופת המכבים, גם סדר גודל של פחות מ-100 שנה. יש כאלה אומרים 110, לא חשוב. 100 שנה. זהו, הדא הוא – וכשבאנו פה לארץ.

והעם הזה שרד את כל ההיסטוריה הזאת בפוגרומים, רציחות, כל הזמן. אז זה היה כי עשו ברית מילה וכי למדו תורה. זה היה הסיפור. בגלל זה נחרב בית המקדש. הרי אין מחלוקת על זה, ואני מניח שתסכים איתי, שבית המקדש היה כאן, איפה שהיום נמצא מסגד אל-אקצא. היסטורית. שמה היה. האסלאם עוד לא בא לעולם כשהקימו את בית המקדש הזה. האסלאם לא בא לעולם, 1,600 שנה לפני.

אז תמיד טבחו ביהודים. וככל שזה יתקדם בהיסטוריה, זה הלך והעצים, הלך והעצים. גם כשהגענו לגירוש ספרד לפני כ-500 שנה, קצת יותר, רצחו, הרגו יהודים באינקוויזיציות, בעינויים קשים מאוד. עינו אותם. המציאו מכשירים מיוחדים, אכזריים ביותר, איך לענות יהודים.

לא, בעיקר היהודים.

דרך אגב, בספרד, האליטה – כל היהודים כמעט היו בספרד ובפורטוגל. אחרי זה הם עברו לפורטוגל, וגם משם גירשו אותם. ומשם היהודים נפוצו לעולם. היו מיעוטים קטנים, אבל הרוב היו בספרד, ואחרי זה עברו לפורטוגל.

תראה, בסופו של עניין, אני מסביר עוד הפעם. אני לא נכנס עכשיו לסיפור הטורקי, תעזוב אותו שנייה.

בהתחלה גירשו אותם מספרד.

והיהודים הלכו לפורטוגל. ואחרי זה הם לחצו את פרננדו, שלדעתי היה מלך פורטוגל אז, כדי לגרש אותם גם מפורטוגל, והוא נאלץ גם לגרש אותם משם. ומשם הם הלכו ברגל לכל צפון אפריקה, אירופה וכו'. כל אחד לקח כיוון והלך, לקח את - -

- - הצ'ימידן והתחיל ללכת, הוא ומשפחתו, ברגל. כידוע לך, אז אין כלום. אז חלק הלכו יותר לכיוון של סוריה, עיראק וכו'.

חלק הלכו לאפריקה, שזה היה יותר קרוב. הם חצו את מה שנקרא מצר גיברלטר והלכו לאפריקה. וחלק הלכו לאירופה. זה כל הסיפור. משם בעצם התחיל המפץ הגדול של היהודים שם.

אז לכן אני אומר לך, אדוני היושב-ראש, אני חושב שהפעם הראשונה שרודפים יהודים שלומדים תורה על ידי יהודים זה רק פה. עכשיו, זה לא בגלל שהם לא הולכים לצבא, זה סתם תירוץ עלוב. בגלל שאלה שרודפים אותם, הם באמת באמת לא רוצים להיות יהודים. ישנה מחלוקת בעם ישראל, לדעתי זאת המחלוקת היסודית וזאת האמת: האם אנחנו רוצים להיות יהודים או ישראלים? אחרי 78 שנים יש פה חלק גדול מאוד באוכלוסייה, שאתה רואה אותם כל פעם בקפלן ובסביבה – הם רוצים להיות ישראלים. רובם לא מאמינים, אין להם משמעות לזה שהם יהודים. בגלל שבסוף יהודי זו הגדרה דתית, זה כמו מוסלמי. אתה לא יכול להיות מוסלמי, להגיד שאני מוסלמי אבל אני לא מאמין לא באללה ולא במוחמד. אז מה אתה?

לא קשור. אז סע לצרפת, תהיה צרפתי. בשביל זה אתה יושב פה בארץ ישראל? בשביל זה באת לארץ? ובוודאי שגם אין מחלוקת שהייתה גם התיישבות ערבית בארץ. אז מה? לא הבנתי, באת, מלחמות. למה לך? אתה רוצה לאכול ולשתות וליהנות? סע לאחת מהמדינות באירופה. למה באת לפה? ואם אתה פה עדיין – סע.

אנחנו באנו לארץ ישראל בגלל שזה המקום שלנו. כשההורים שלי עזבו את מרוקו, ארץ ישראל הייתה כמעט רק ביצות ומלריה. לא היה פה מה לאכול. אבל היהודים באו לפה לא בגלל שהיה טוב פה, אלא בגלל שזה בעצם היה הבית של העם היהודי. הם כל הזמן התפללו, אלפי שנים, לירושלים ולארץ ישראל. אתה איתי, מנסור?

לכן אני אומר, זאת המחלוקת היום בעם ישראל. אני רוצה להגיד לך משהו – ודרך אגב, זאת המחלוקת, לא על חוק הגיוס. אתה איתי? שים שנייה את הטלפון. זה לא על חוק הגיוס ולא על הסיפור הכלכלי, נותנים להם או לא נותנים להם. זה שטויות. הם רוצים להיות ישראלים – אנחנו ככל העמים. וברגע שיש דבר כזה בעם ישראל והוא רוצה להיות ככל העמים – באותו רגע הוא נעלם. הוא נעלם.

לכן אני אומר לך, הרבה פעמים יש לי קנאה לאנשים באסלאם. אני כמעט לא מכיר מוסלמי, גם כשהוא לא דתי, שאם אתה תפגע באסלאם רק קצת, הוא לא יצא מהכלים שלו. דרך אגב, בכל העולם מכבדים את הדת היהודית חוץ ממקום אחד – איפה? פה בארץ ישראל. אנחנו באנו אחרי אלפיים שנות גלות כדי שיבזו ויפרקו את הדת היהודית. ומי עושה את זה? בית המשפט העליון, בגלל שהם רוצים להיות פלורליסטים, הם אנשים מתקדמים, נאורים. כל הדת הזאת מבחינתם היא דבר פרימיטיבי, לא שייך לעניין. איך אמרת? זה פולקלור. דת זה לא פולקלור, דת זו דת.

ולכן, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר – ובזה אני רוצה לסכם: מערכת הבחירות הבאה, לדעתי, לתפיסתי, היא על נושא אחד ועל נושא אחד בלבד – האם העם קובע אם הריבון זה העם או שהריבון זה בג"ץ? זאת השאלה. אנחנו הגענו לאיזושהי נקודה מסוימת שהיא כבר נקודה רותחת. עכשיו אני שואל שאלה אותך, אדוני היושב-ראש: איפה אתה חושב שגם אתה היית אומר לבג"ץ: לא מקיים את הפסיקה שלכם?

דקה, שנייה.

אני אתן דוגמה: בוא נניח שבג"ץ יפסוק - - -

לכן אני שואל שאלות תיאורטיות.

בוא נניח שמחר אתם תהיו בממשלה, ובג"ץ – כמה שופטים, שלושה – יפסוק שהבחירות הבאות יהיו בעוד מאה שנה. מה תאמר? אפשר לפסול, לקבל? להגיד להם חבר'ה, אנחנו לא מקבלים את זה, כן או לא? יכול להיות שבג"ץ יפסוק – ואני רוצה לומר לך, אנחנו לא רחוקים מזה. חבר הכנסת אבי מעוז, היות שברק כבר הגדיר שהוא מכוון לאיש הנאור, תאר לך מחר – ואני טוען שאנחנו קרובים לשם – הוא יגיד: חבר'ה, מי שאין לו השכלה אקדמית לא יכול להצביע, הוא לא מבין על מה; זה קרוב לשם. ואז מה תגיד? רק שנייה, נניח, אני שואל אותך עכשיו שאלה היפותטית. הרי גם אתה בסולם הערכים שלך מבין שמדובר בכמה בני אדם, ואתה מבין שיש גבול לכל תעלול.

אז את הכנסת מגביל בג"ץ, את הממשלה מגביל בג"ץ. השאלה היא מי מגביל את אותו בג"ץ? עכשיו, אם לשיטתך אתה אומר, תראה, לא חשוב לי איזה החלטה הם יקבלו, אני איתם – אני חושב שאלף, זו תשובה לא אינטליגנטית; דבר שני, זה לא נכון; דבר שלישי, תמיד הגלגל יכול להתהפך. תחשוב שמה ששאלתי אותך קורה עכשיו בבג"ץ בהרכבים אחרים, אנשים אחרים שמחליטים שיש פה ממשלת ימין, וגם דתיים, ואנחנו יהודים, וכל מי שלא מאמין לא יכול להצביע. אני מניח שהיית אומר: חבר'ה, הבג"ץ הזה – צריך למחוק אותו. לכן זו שאלה של פוזיציה, זו לא שאלה עקרונית. השאלה היא כמה הוא מפריז בכל דבר. אני חושב שבית המשפט העליון הגדיש את הסאה. הוא, דרך אגב, מושך למלחמת אזרחים, הוא מנהל אותה הלכה למעשה, בגלל שבסופו של דבר ברגע שהוא בז לציבור, המשמעות היא שהוא לא מקבל את הכרעת הציבור, אנחנו כבר יודעים איזה ציבור הוא לא מקבל.

פעם אמרתי למנסור עבאס וגם לחבר הכנסת טיבי – הם הלכו עם השמאל – אמרתי, אתם לא מכירים אותם, הם קודם כול יטפלו בנו, הספרדים, ואחרי זה הם יטפלו בכם. אל תדאגו, הם לא חושבים שאתם אנשים ברמה שלהם. הם בזים לכם לא פחות מאשר לנו, אבל בנו קודם כול אפשר לטפל. גם תורכם יגיע. אתה יודע, יום אחד הבוס שלי שאל אותי - - -

אני אסביר.

אני רוצה להסביר.

כשאהרן ברק אומר: הבאנו אותם, הם נחותים – למי הוא מתכוון? להורים שלי, והוא מתכוון גם אליכם. מה זה נחותים? התרבות שלכם נחותה. אחמד, היה לי איזה בוס שפעם שאל אותי, דודי – ובזה אני מסיים – תגיד, למה כשמוציאים תרנגולת אחת מהלול, כל השאר מקרקרות? שאלתי אותו, למה? הוא אומר: בגלל שהן יודעות שגם תורן יגיע. לכן, אתה צריך להבין, גם אתם תגיעו למשחטה, גם אתם תגיעו לרמיסה, הם רומסים למעלה מ-70% מהעם היהודי פה. הם מזלזלים בו, הם בזים לו ומשפילים אותו. כל פסיקה כזאת היא השפלה של בן אדם, והם לא מבינים את הראש, הם לא מבינים מה קורה לאנשים שנמצאים בדימונה, ירוחם, תל אביב, קריית מלאכי. הוא חושב שזה בינו לבינינו. הוא לא מבין שהשופט לא סופר את אותו אחד שבחר בקלפי, לא משנה באיזה מפלגה. ומפה בא הזעם, מפה באה כל הטרוניה. לכן, אדוני היושב-ראש, על זה אנחנו הולכים לבחירות.

כן.

זה הנושא, ואין בלתו.

זה הנושא הבלעדי, בגלל שזאת אבן היסוד.

כשאתה בא היום לבחירות ושואל אם אנחנו מדינה דמוקרטית, כן או לא. אם אנחנו לא מדינה דמוקרטית, אז אנחנו פועלים.

תודה רבה, סימון.

כן, נכון.

לכן אני אומר, אדוני היושב-ראש, על זה אנחנו הולכים לבחירות, ולכן הבחירות האלה הן גורליות, לא בגלל הנושא הכלכלי, אני יכול לנתח לך את הכלכלה במדינת ישראל ומה קורה, זה לא הסיפור. אני חושב שעל אבן היסוד אנחנו הולכים: האם אנחנו מדינה דמוקרטית, כן או לא? זה כל הסיפור. תודה רבה.