אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני לא יודע איך יפעל אבו דיסק החשמלאי, איך הוא ייכנס לאום אל-פחם ב-28 לחודש, בעוד כמה ימים, ואיך הוא יפרוץ לבית הספר עוד פעם, כמו שעשה; אולי הוא ייכנס, כפי שאמר סימון דוידסון, במסוק אפאצ'י, או אולי יסתנן מחופש לרוכל נודד יחד עם שני עוזריו כשהסחורה שלהם היא דיסק חשמלאי ומספריים לחיתוך ברזל. השאלה שלי היא למה המשטרה בכלל עוזרת למטורף הזה. למה לבזבז את הכספים האלה? בעוד כמה חודשים סוכות לא ייבחר לכנסת, ואז, מה הוא יואיל לעשות? וגם אני, יש סיכוי. אבל אני אגיד לו, התייעצתי עם השייחים מג'האלין, כעביה ורשאידה, אלו שגנבו להם אלפי עדרים. הם לא מצאו פתרון טוב יותר מאשר לתת לו לשמור על הכלב הגנוב שחזר לבדו.
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם:) תודה.
125 מילים של סמיר בן סעיד. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.