אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, כבוד השר, כיושב-ראש ועדת המשנה להשכלה גבוהה של הכנסת אני מבקש לציין ולהוקיר את פועלה של ספאא שאהין בת דאלית אל-כרמל, אשר זכתה לייצג את הנהגת ההורים הארצית בבית הנשיא בשם הורי וילדי ישראל. ספאא היא הראשונה בתולדות ועד ההורים ביישוב שהגיעה להנהלה הארצית וזכתה לייצג את דאלית אל-כרמל במעמד כה חשוב ומכובד. זהו הישג אישי מרשים, אך גם מקור גאווה לכל בני ובנות היישוב.
מעבר לפעילותה הציבורית ספאא היא בעלת שני תארים אקדמיים בעבודה סוציאלית ובמשפטים, אותם השלימה בהצטיינות. אני מברך אותך, ספאא, על הדרך המרשימה שעשית, על ההתמדה, ההשקעה וההישגים המרשימים שאליהם הגעת. הייצוג המכובד שלך בבית הנשיא וההגעה להנהגת ההורים הארצית הם מקור לגאווה, למשפחתך, ליישוב דאלית אל-כרמל ולקהילה כולה.
בהזדמנות זו, אדוני היושב-ראש, אני רוצה לפנות לשר קיש, אני מקווה שהשר מקשיב לי. כבוד השר קיש, אני רוצה לפנות אליך ולבקש, מאחר ויש לי ניסיון שנים רבות עם אלה שלמדו חינוך כדי להתקבל לבתי הספר, אני רואה שמורות ומורים אצלנו במגזר מחכים בין חמש לתשע שנים עד שיקבלו את האפשרות להיכנס ולהיות בתפקיד מורה. עד אז הם כמובן נכנסים לתסכול עמוק, שוכחים את החומר שלמדו, וזה גורם להם לנזק.
אני מבקש, מאחר והעדה הדרוזית היא חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל גם לטוב וגם לרע, אני מבקש שלא יהיה סימון אצלנו, לא יהיה רישום ולא יהיה ניקוד. אנחנו צריכים להיות כמו המגזר היהודי, כל אדם יכול להיכנס לכל בית ספר. אני במקומך, אדוני השר, הייתי מחייב כל בית ספר יהודי במדינת ישראל לקבל 2% מהמורים והמורות של בני העדה הדרוזית. תודה רבה.
250 מילים של אכרם חסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.