דילוג לתוכן
כנסת לכולם
הכנסת ה־25 · ישיבה 407 · 22 ביוני 2026

הצעת חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים (תיקון מס' 4 והוראת שעה – חרבות ברזל) (תיקון מס' 8), התשפ"ו–2026

רון כץ · יש עתיד

אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, שוב אני עולה לפה ואני מנסה להסביר לאזרחי מדינת ישראל מה אנחנו עושים פה; מה המטרה של הבניין הזה, מה המטרה של הכנסת, מה אנחנו עושים פה כל כך הרבה שעות. אני מנסה באמת לשקף איזו מציאות, שאולי מישהו מחוץ לבית הזה יבין שכנסת ישראל מושבתת, העסק לא מתפקד, המקום לא עובד, אף אחד לא מתעסק בשום דבר שמעניין אזרחים במדינת ישראל.

יושב פה שר החינוך, אז אני אגיד: הכנסת לא מתעסקת בנושאי חינוך, כי יש לנו יו"ר ועדת חינוך שכל היום מתעסק באיזה סרטון הזיה הוא יכול להוציא עם הבטחה גדולה יותר. לא מתעסקים פה ביוקר המחיה ולא מתעסקים פה במעמדם של המילואימניקים ואיך עוזרים להם.

לא מתעסקים פה באלף ואחד דברים – שאם הייתי יוצא עכשיו החוצה ושואל כל אזרח במדינת ישראל: מה מעניין אותך? במה תרצה שכנסת ישראל תתעסק? אף אחד מהנושאים האלה לא היה חוק התקשורת שגוזל פה מאות שעות אם לא יותר, ומשתק ועדות אחרות. אף אחד לא היה רוצה שיתעסקו פה בביטול רפורמת הכשרות בשביל להוסיף עוד משגיחים. אף אחד לא היה רוצה שיתעסקו פה – במה, איתן?

איתן גינזבורג (כחול לבן – המחנה הממלכתי): בתקשורת דנו כבר 300 ומשהו שעות.

זה אמרתי, מטורף, מטורף. היום הכנסת הזאת התעסקה בפיצול תפקיד היועמ"שית, חוק הכשרות וחוק התקשורת. אני אומר, יושבים וצופים במקום הזה אלפי מילואימניקים שאומרים: מתי תדאגו לנו? מתי מישהו בבית הזה הולך לדאוג למילואימניקים שהשקיעו עכשיו שלוש שנים מהחיים שלהם להגן על כל מי שיושב פה? מתי מישהו בבית הזה ידבר לזוגות הצעירים שב-1 בספטמבר הולכים לרשום את הילדים שלהם למוסדות חינוך ולא יודעים איך הכיתה נראית, כי אין מספיק נשות צוות? מתי מישהו בבית הזה יסתכל רגע מעבר לקירות האלה ויגיד: חבר'ה, בחרו אותנו בשביל לבוא לעבוד, בחרו אותנו בשביל לשנות, בחרו אותנו בשביל לעשות טוב לאזרחי מדינת ישראל?

יושבת פה ממשלה במשך כמעט ארבע שנים שלא יכולה להציג הישג אחד עבור מדינת ישראל. הממשלה הזאת מסכמת את חייה באסון הגדול ביותר שקרה במדינת ישראל, ב-7 באוקטובר, במחדל שקרה בעזה, בכישלון בלבנון, בהסכם מחפיר עם איראן. זה מה שהבאתם עלינו, זה מה שהבאתם על אזרחי מדינת ישראל. אפשר אחרת ואני מאמין גדול שגם יהיה פה אחרת.

אני רוצה לומר לך משפט אחרון לסיכום, אדוני היו"ר. אני מאמין בך ואני מאמין בקבוצה הזאת שיושבת שם, ואני יודע שאפשר אחרת. תודה רבה.

360 מילים של רון כץ. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.