תודה רבה, אדוני היושב-ראש. חבריי חברי הכנסת, אני אדבר בשקט. אני לא רגיל לזה אבל חשוב לי שזה יגיע לאוזניים של כמה שיותר אנשים במדינת ישראל. אנחנו יכולים להתווכח על היועמ"שית ועל הפצ"רית ועל כל מיני דברים, בתי המשפט ושופטים, אבל בסוף יש דבר אחד שמחבר בין כולנו והוא הכי הכי חשוב בחיים שלנו, וזה הילדים שלנו. כל אחד עם הילדים שלו, כל אחד עם הנכדים שלו, זה הדבר הכי חשוב. יושבת פה בצד קורל. קורל תתחתן בעוד שבועיים, ובעזרת השם, יהיו לה ילדים.
וכשיהיו לך ילדים, אני אומר לך, כאבא שהילדות שלו כבר גדלו, הדבר הכי הכי חשוב – שיהיה טוב לילדים שלך. אתמול פורסמה כתבה בכאן של לירן כוג'הינוף, הוא פרסם אתמול כתבה על גן ילדים בקריית גת – כאחד שמטפל בנושאים האלה, אני מקבל פניות ללא הפסקה – גן ילדים שהייתה שם התעללות בפעוטות, פרשה נוראית. וכל מה שאני אומר זה חשד, וזה לכאורה, כי עוד לא היה משפט, אבל יש עדויות על מטפלות וסייעות שהתעללו בילדים קטנטנים, פחות משנה. וזה לא הגן הראשון ולא האחרון.
בעלת הגן הובהלה למשטרה בטענה שהיא עשתה איזו הדמיה של פריצה לגן כדי להעלים את חומרי החקירה, את המצלמות, כדי שלא ימצאו אותם, אבל מצאו אותם. ואתה יודע מה שומעים שם? ואני אתן לך כמה ציטוטים. את הסייעות והמטפלות – ואני מצטט מילה במילה: "היא כבר קיבלה מכות, לא צריכה יותר"; "כלבה, עכשיו אני צריכה להחליף לה"; "אל תחליפי לה", עונה, "תזרקי אותה לעריסה". משיכות בשיער, חומרים ששופכים עליהם – פעוטות, ילדים.
בשבוע שעבר, פה בכנסת, ביום רביעי, העליתי חוק שמחמיר את הענישה לאנשים שפוגעים בחסרי ישע, באנשים עם מוגבלויות, בקשישים שלא יכולים להגיב ובפעוטות. אתה כשר הרווחה, אני יודע גם איפה הנשמה שלך – אי-אפשר להגיד שמדינת ישראל דואגת לילדים, אם אנחנו לא דואגים להם במקומות האלה. ואני רוצה משפט אחרון, יש לי עוד עשר שניות. אני מבין שזה קואליציה–אופוזיציה, אבל יש דברים שמחברים את כולנו, ומה שמחבר את כולנו זה הילדים שלנו. אני רק מדמיין לעצמי שהבת שלי או הנכדה שלי בת עשרה חודשים, שמתעללים בה בגן, שזורקים אותה, שמקללים אותה. מה היינו עושים? אין גבול למה שהיינו עושים.
340 מילים של סימון דוידסון. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.