קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כבוד השר, חברי כנסת נכבדים, עם יקר, אז כן, גם אני, כמו קודמיי, רוצה בהחלט להרים, לשבח, לברך את החיילים הבודדים, שנותנים את נשמתם ונותנים את כולם למען מדינת ישראל. הוריהם בחו"ל. יש הגדרות מאוד מאוד ברורות לחייל בודד מובהק מול חייל בודד בנסיבות חריגות. הקבוצה הראשונה היא אותם חיילים שהתייתמו משני הוריהם או שהוריהם מתגוררים בחו"ל דרך קבע, בין שעלו לארץ בגפם, בין שהוריהם היגרו לחו"ל או יצאו לשליחות בחו"ל לתקופה של חצי שנה ויותר. הם בעצם יכלו לצאת עם הוריהם ונשארו פה ובחרו להיות פה ובחרו לעשות.
וכן, מדינת ישראל עוטפת אותם, ובצדק גדול. בעיניי צריך לתת יותר – יותר ליווי, יותר תמיכה, יותר דאגה, כי בעצם אין להם עורף משפחתי. העורף המשפחתי לא נמצא לידם. להיות חייל במדינת ישראל זה לא דבר פשוט בכלל, על אחת כמה וכמה חייל בודד מסיבות חריגות, כגון אחד שאין לו שום קשר עם הוריו, למרות שהם נמצאים פה, או שהוא כן נמצא עם אחד מהם אבל הוא לא יכול להתגורר איתם מכל מיני סיבות כאלה ואחרות, והם לא מהווים עבורו את התא המשפחתי.
וכן, יש גם חייל בודד שעד גיל 18 התגורר אצל משפחת אומנה שהוכרה על ידי משרד הרווחה. גם הוא נחשב חייל בודד על אותו level של היעדר עורף משפחתי שיתמוך בו וייתן לו.
אני רוצה רק לציין, בכמה דקות שנשארו לי, גם את מתנדבי השירות הלאומי. גם לגביהם חוקקנו – נדמה לי שזה היה אתמול או שלשום – תקנות שגם הן מרחיבות את הנושא של מתנדב בודד. יש לנו מתנדבים מדהימים בשירות הלאומי, שחלקם עושים את זה במסגרת משרד הביטחון ותורמים לביטחון מדינת ישראל, אבל חלקם עושים את זה בסיירת החברתית של מדינת ישראל ותורמים בכל מיני מקומות אחרים, כמו כפרי נוער, ילדים בסיכון ובבריאות, ועושים עבודה נפלאה. חלקם גם הם מתנדבים בודדים, בין שהתייתמו משני הוריהם – פה הרחבנו את האירוע גם בנושאים הסוציאליים – ובין שהם גדלו במשפחת אומנה או גדלו במסגרת חוץ-ביתית אחרת. אין להם עורף משפחתי, וגם הם כל כך כל כך זקוקים למעטפת הזאת.
כלומר, בהיותך חייל בודד או מתנדב בודד, אתה מקבל קצבה, דמי כיס יותר גדולים, כי הוא צריך בכל זאת להתקיים בלי עורף, וגם דירה שתיתן שירותים יותר מדירה של חייל או מתנדב שאיננו בודד, וגם לאחר מכן, כשהם משתחררים מהצבא או משתחררים מהשירות הלאומי, מדינת ישראל נותנת להם מענק גדול יותר מלשאר החיילים או המתנדבים.
אני ממש רוצה לברך גם את השרה אורית סטרוק, שקידמה את המהלך הזה גם בשירות הלאומי. כמובן את משרד הביטחון, שנאות להכניס אותם לקרן לחיילים המשוחררים, למשרד האוצר, שנאות לעשות זאת, וכמובן לכל העוסקים במלאכה, שזה גם הרשות לשירות לאומי. אני ממש רוצה להצדיע ולומר להם תודה. זה היה חשוב, והלוואי והלוואי והצעירים שלנו יתקדמו הלאה בחיים, גם אחרי הצבא וגם אחרי השירות הלאומי, ויהיו אנשים שתורמים ויודעים שכולנו בעצם רקמה אנושית אחת גדולה. תודה.
453 מילים של מיכל מרים וולדיגר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.