קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, כנסת נכבדה, אנו נמצאים ביום מיוחד למען החיילים הבודדים, שבאמת אנחנו רוצים מכאן דווקא להודות ולשבח קודם כול את כלל כוחות הביטחון, ובכללם את חיילי צבא ההגנה לישראל, השם יחייהם וישמרם, וגם בתוכם כמובן את אלו שמתאמצים למרות הקשיים האובייקטיביים, למרות הקשיים שההורים בחו"ל או עולים חדשים או כל מיני קשיים משפחתיים, ולמרות הכול הם מוסרים את נפשם, בסייעתא דשמיא, לסייע ולהגן ולעזור ולשמור את גבולות ארצנו. אז אנחנו באמת – אי-אפשר שלא להתפעם מהם, להודות להם ולחזק אותם, ואני יודע עד כמה זה חשוב, כי גם בתוך משפחתי היה לנו מישהו, קרוב מקרבה ראשונה, שהיה חייל בודד, והיינו צריכים באמת לדעת כמה לחזק אותו, כי אין דבר טוב ונפלא יותר מכך שעם כל האתגריות האדם פועל באותו כיוון שהוא רוצה. אני חושב שבאמת צריכים לאפשר ולתת להם תנאים טובים ולחזק אותם בכל ההטבות שרק ניתן, כי באמת זה דבר חשוב מאוד מאוד.
אני לא יכול שלא להתפעם מהרוח החזקה של אותם חיילים נפלאים שלנו שפועלים בלב ובנפש למען ההגנה על מדינתנו. עין לא נותרת יבשה מלראות את ההכנות של המפקדים לפני כניסתם לתוך שטח האויב, את קבלת עול מלכות שמיים של אותם חיילים בצוותא, כשהם ככה שואגים "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", "ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים", ועוד כל מיני פסוקים ושירים של אמונה וחיזוק לפני כניסתם לשטח האויב.
שח לי חייל קיבוצניק שהיה במעמד הזה – הוא אמר לי שבשבילו זו הייתה הפעם הראשונה שבה הוא נחשף לפסוקים הללו ולמעמד המרומם הזה, כך שבאמת הם יוצרים יחד את ההרמוניה של אהבה ואחווה, שלום ורעות. ולפני כניסתם לשטח האויב זה מרגש, מעורר השתאות, איך הרוח היהודית מפעמת בקרבם. פרקי תהילים, וגם כל השופרות, שתוקעים בשופרות, לפני כניסתם לכל אותם מקומות מסוכנים. ורואים את החיבוק ההדדי של אותם חיילים – אהבה ואחווה, שלום ורעות, ללא כל מחיצות. אתה יכול למצוא שם בלי סייגים, בלי מחיצות, מגיעים לשם מכל חלקי העם, דתיים, חילונים, ספרדים, אשכנזים, חרדים, דתיים. זה מפגן אחדות של הרוח היהודית.
ואכן, חשוב שבאמת אותם אלה שיוצאים למשימות הקרב – לחזק אותם באותם מוטיבים תורניים של חיזוק רוחני חזק עם אחדות ורעות. וזה חשוב לנו גם כן שמאידך אנחנו נתפלל כולנו עבורם גם בעיתות שלום ובעיקר בעיתות מלחמה. לכן באמת נתקנו הרבה תפילות למען אותם חיילים קדושים הללו שעושים מלאכת הקודש, אם זה ה"מי שבירך", שומרים אותו בתוך בתי הכנסיות, שהקדוש ברוך הוא יברך את כל חיילינו העומדים על משמר ארצנו, מגבול הלבנון ועד מדבר מצרים, בכל מקום ומקום, ביבשה, באוויר, בים. כולנו חייבים להתפלל למענם שיצליחו במשימתם. כולנו – כשאני אומר "כולנו", זה כולל גם כן את אותם לומדי תורה היקרים שיושבים ספונים בבית המדרש בד' אמות של הלכה, שגם הם מתפללים ולומדים להצלחתם של אותם חיילים קדושים. וזה באמת, כפי שחז"ל אמרו, שני דברים ירדו כרוכים מן השמיים: ספרא וסייפא – גם הספר, ספר התורה, ספר שלומדים בו תורה, וגם כן הסיף, אותה חרב שבה אמורים לטפל באותם אויבים שלנו, השונאים שלנו, שמחפשים גם לפלג את העם שלנו.
ולכן, אני באמת רוצה לשוב ולברך את אותם חיילים בודדים, שהקדוש ברוך הוא ייתן להם הרבה כוחות להמשיך למרות כל הקשיים, ושבעזרת השם, כמו כל חיילי צבא הגנה לישראל, ישובו לביתם בשלום מתוך עטרת ניצחון. אמן ואמן.
512 מילים של משה אבוטבול. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.