יום מיוחד למען החיילים הבודדים

קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. אדוני השר, חבריי חברי הכנסת, לפני כמה שנים נפתחה דלת הבית שלנו במושב, ואלינו, אל חיינו, נכנס בחור צעיר, לוחם שעזב את ביתו, את משפחתו ואת כל מה שהכיר וטס אלפי קילומטרים כדי להגן על מדינת ישראל. המפגש איתו, ההחלטה לפתוח את הלב ואת הדלת, לראות מקרוב את ההתמודדות, להקשיב לחוויות מהשטח, לכבס את המדים, את הכביסה, לדאוג שיהיה לו אוכל, שיהיה לו בית, שתהיה לו מיטה חמה ולוודא שבכל סופ"ש שהוא יוצא מישהו מחכה לו, שינתה אותי. היא לימדה אותי שיעור עמוק בערבות הדדית, בנתינה ובאהבת ישראל, אבל יותר מהכול – היא פקחה את עיניי לראות את תעצומות הנפש האדירות של הצעירים והצעירות הללו.

היום, כשאנו מציינים במשכן את יום ההוקרה לחיילים הבודדים, אי-אפשר שלא לחשוב עליו ועל חבריו, ודרכו גם על אלפי החיילים והחיילות הבודדים שמשרתים ברגעים אלה ממש בצבא ההגנה לישראל. כדי להבין את גודל התופעה, כדאי להביט במספרים: 7,661 חיילים וחיילות בודדים משרתים כיום בצבא ההגנה לישראל. מאחורי המספר המדהים הזה מסתתרים שני סיפורים שונים אך כואבים באותה מידה. 52% מהם חיילים בודדים מובהקים, שמרביתם עולים חדשים שהגיעו לכאן לבדם מכל קצוות תבל – ניו יורק, פריז, מוסקבה ועד בונוס איירס. הם עזבו חיים נוחים, משפחה תומכת ושפה מוכרת ועלו לכאן מתוך תחושת שליחות עמוקה.

לצידם 48% חיילים חסרי עורף משפחתי, צעירים ישראלים, גיבורים מקומיים שגדלו כאן ובחרו לשרת למרות שאין להם בית לחזור אליו או משפחה שתתמוך בהם. בזמן שחבריהם לצוות חוזרים בסוף השבוע לארוחה חמה של אימא ולמיטה נקייה, החייל הבודד חוזר לעיתים קרובות לדירה ריקה. הוא זה שצריך לעשות קניות, לבשל, לכבס, להתמודד עם ביורוקרטיה, ובעיקר – להתמודד עם השקט, עם הדאגה ועם הגעגוע שנמצא שם תמיד, ובמיוחד בימים מורכבים ומאתגרים שאנו נמצאים בהם כיום.

החיילים האלו הם גיבורים, הגיבורים השקטים שלנו. הם לא ביקשו הנחות, לא ביקשו להתחמק. הם ביקשו לתרום. הם חומת המגן שלנו בחזית, והם ההוכחה המובהקת ביותר לכך שהציונות חיה, נושמת, בועטת ומנצחת. הסיפור של החיילים הבודדים אינו מסתיים בשירותם הצבאי. עבור רבים מהם השירות הוא רק הפרק הראשון במסע שלהם במדינת ישראל. עלינו לוודא שמי שבחרו לתת מעצמם למען המדינה, יקבלו את הכלים וההזדמנויות לבנות כאן את עתידם; שאותם הגיבורים יקבלו ליווי באקדמיה, סיוע בהשתלבות בעולם התעסוקה, בהכשרה מקצועית, דיור ובתמיכה בהקמת בית ומשפחה.

אלו לא רק מענים חברתיים, אלא הדרך שלנו לומר להם: אתם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. אם ידענו לחבק את החיילים הבודדים לאורך שירותם, עלינו להמשיך ולצעוד לצידם גם ביום שאחרי, לא מתוך רחמים, אלא מתוך הערכה עמוקה למי שבחרו להגן על המדינה, ולעיתים אף לעזוב הכול למענה. מדינת ישראל התברכה בצעירים ובצעירות כאלה, וחובתנו לוודא שהם יכולים להגשים כאן את החלומות שלהם בדיוק כפי שהם מסייעים להגן על החלום הציוני של כולנו.

ומכאן אני רוצה לשלוח חיבוק חם לכל החיילים הבודדים שמוצבים עכשיו בגזרות השונות, בטנקים, בנגמ"שים, בחזית ובעורף. עם ישראל מצדיע לכם, ואנחנו מתחייבים: אנחנו איתכם בכל צעד, גם כשהמדים יונחו בארון. ולמשפחות היקרות שנמצאות מעבר לים, שנושאות בלב דאגה יום-יומית לילדים שבחרו לשרת כאן, אני מבקש לומר לכם בשמי, בשם כנסת ישראל ובשם מדינת ישראל: גידלתם גיבורים וגיבורות. עם ישראל כולו חב לכם תודה ענקית, ואנחנו כאן נעשה הכול כדי לשמור עליהם, לחבק אותם ולדאוג להם בדיוק כפי שאתם הייתם עושים בעצמכם. תודה רבה.