לא חישבתי נכון את הזמן.
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, ישבתי פה שלוש שעות, ואני שומע כל הזמן "ביבי" ו"ביבי" ו"בן גביר" ו"ביבי", כאילו - - -
אתה לא הקשבת, היית בפלאפון, מאיר.
מאיר, היית בפלאפון, ראיתי את זה. נגלה לכולם שהיית - - -
אני אומר, אבל באמת, אפשר לדבר על עוד דברים, יש עוד דברים במדינה. אפשר להתווכח על דברים נוספים. יש עוד מושגים בעולם האופוזיציה שאני מציע לכם להשתמש בהם.
אה, אתם אומרים באמת באופוזיציה - - -
אוקיי. אני לא חושב שאם אני אהיה באופוזיציה אני אגיד – אבל אתם אומרים שלכם יש ניסיון, ובניסיון שלכם באמת צריך להגיד "ביבי" ו"ביבי".
אבל אני אגיד לכם, אתם עושים לנו שירות נהדר, כן? כי האובססיה שלכם בסוף בסוף מתהפכת עליכם, כי הציבור יכול להכיל אולי טעויות, אבל הציבור לא יכול לסלוח על צביעות.
כי "ביבי", נכון? הרי אמרתם פה, עמדו פה כמה אנשים ואמרו שהסיבה שאין שר פנים זה כי "ביבי", וכל דבר זה "ביבי" ו"ביבי".
ואני אגיד לכם משהו – אני לא יודע, אני לא ראש הממשלה.
נאור, אני לא ראש הממשלה, אני שר בממשלה, יכול להגיד לך - - -
נאור, תראה, אני אגיד לך מה אני חושב. אני חושב שבזמן מלחמה - - -
לא, אבל אני לא מחליש את הכוח של הצוות שלי, שחלקם כרגע לוחמים בלבנון, הדובר, שנמצא כרגע בלבנון.
ואני לא מספר לו כמה רע פה, כמה גרוע וכמה אנחנו מפסידים. אני מדבר איתו על כך שאנחנו כותשים אותם, כן, בדרום לבנון, אנחנו מפרקים להם את הצורה.
ברור שצריך לתקוף יותר, אבל לא להגיד שאנחנו לא פועלים, כי זה לא נכון, זה לא נכון. אתם יודעים, הייתי פעם אצל אב שכול, דיברתי עם אב שכול, הייתי אצלם בבית, אז הוא אומר לי שכשהבן שלו היה יוצא מעזה – הוא לחם בעזה, אחר כך הוא נפל – אז הוא היה מתקשר אליו ואומר לו: אבא, התקשרתי לחלש, כי בפנים אנחנו חזקים, הלוחמים שלנו חזקים, הלוחמים שלנו באמת – רוח קרב, רוח גבורה ומסירות נפש אמיתית.
ואז אתה יוצא החוצה, אתה מתחיל לקרוא עיתונים ואתה שומע דברי הבל ושטות, וכאילו נראה שאתם קצת מתרגשים מהרעיון הזה שטראמפ דיבר עם ביבי, והוא תקף אותו, והוא אמר לו, והשיחה שלהם הייתה טעונה, אבל אתם יותר מדי ממהרים ואתם מסיקים מסקנות, כי אחר כך – אתמול היו כל כך הרבה עיתונאים שאמרו: הינה, ביבי מתקפל, הינה, הממשלה לא תתקוף, ותקפנו.
מה "התקפל"?
אצלכם התקפלויות זה ברמה הרבה יותר מפוארת, אבל אין פה שום התקפלות. יש פה עמידה על העקרונות. יש פה ממשלה וקבינט שמתמרנים בצורה מדהימה. יש עוד הרבה מה לעשות, אבל יש פה חזיתות שאנחנו מנצחים בהן. בדרום לבנון אנחנו כותשים אותם, באמת כותשים אותם.
כל מה שיש לכם לומר כל הזמן זה "אתם סמרטוטים". אני לא מדבר - - -
מה שעשינו באיראן, אתם לא תעשו גם בעוד 30 שנה, כנראה.
כן, כן, לא עשיתם 30 שנה. נכון.
תשמע, אני לא מכיר כדורגל, אז הדוגמאות שאתה מביא פה הן לא הכי טובות בשבילי. תנסה להביא דוגמאות אחרות, אולי מעולם החזנות, אולי מעולמות שאני קצת יותר בקיא בהם.
אני חושב שצריך להוריד את ההחלשה הלאומית הזאת. אני חושב שאנחנו יכולים לשדר לעם קצת יותר מורל, קצת יותר רוח, כי הלוחמים שלנו נמצאים בחזיתות האלה ואנחנו חייבים להם את זה, לא בשביל פוליטיקה, אלא באמת בשביל ניצחון במערכה ובשביל העתיד של כולנו. תודה רבה.
537 מילים של יצחק שמעון וסרלאוף. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.