הודעת הממשלה בדבר העברת סמכויות משר הפנים לראש הממשלה

תודה רבה, אדוני יושב-ראש הישיבה. כנסת נכבדה, הפער בין הסיסמאות הריקות, הגדולות והמנופחות של ניצחון מוחלט לבין המציאות המדממת – כשחיזבאללה יורה עלינו, באיראן כמובן לא הוחלף המשטר, חמאס עוד בשלטון, החות'ים יורים אלינו – מעולם לא היה גדול יותר. לכן אני שואלת את עצמי את השאלה, מי באמת כאן בעל הבית?

יושב כאן וסרלאוף. נדמה לי שזה היה חלק מקמפיין הבחירות שלהם – הם הבטיחו לכולנו: בעל הבית הגיע. ובכן, הסתכלתי על השבועיים האחרונים, במיוחד על הימים האחרונים, הקשבתי היטב לנשיא טראמפ אומר פעם אחר פעם את האמת המרה: הוא מנהל לכולנו, אזרחי מדינת ישראל, את חיי היום-יום ובעיקר את הביטחון. מילא כל ההתערבויות שלו בוועדת התקשורת, כן מחליט, לא מחליט, כן נטפליקס, עזבו את זה. האירוע הזה של הביטחון, שהוא אומר בריש גלי לנתניהו – הינה יש לי פה כמה ציטוטים: אני קובע את המהלכים, לא ביבי.

זה לא שותפות, אדוני היושב-ראש, זאת כפייה, ברור לכולנו. האמריקאים, יש להם כמובן את האינטרסים שלהם, Make America Great Again, זה לאMake Israel Great Again . יש לנו שותפות, זה נכון, אבל שימו לב לטון של הימים האחרונים. זה לא משתמע לשתי פנים מי מוביל כאן את האסטרטגיה האזורית וטוען בצורה מפורשת שלישראל לא תהיה ברירה אלא ליישר קו עם ההסכם שהוא מנסה להוביל מול איראן. לא תהיה לנתניהו שום ברירה, אני קובע את המהלכים. אני קובע את כל המהלכים, הוא – נתניהו – לא קובע את המהלכים.

זה אחרי הפיצוץ שהיה בטלפון לא מזמן, ששמענו אותו אומר בצורה מפורשת: מה לעזאזל – אומר טראמפ לנתניהו – מה לעזאזל אתה עושה? ככה זה קרה לפני שבוע. אתה משוגע לגמרי, כולם שונאים את ישראל עכשיו בגלל זה, כולם שונאים אותך. יותר גרוע מזה אמר: אם לא הייתי אני היית עכשיו בכלא. כלומר, גם הוא מבין שלא מדובר פה בתיק על באגס באני שיכניס את ראש הממשלה לכלא, אלא בתיק אמיתי שיכול להכניס את ראש הממשלה לכלא.

טראמפ התייחס לשיחה הזאת, אמר בצורה שאי-אפשר שלא להבין אותה: הייתי מוטרד מזה שהוא כל הזמן נלחם בלבנון, זה מסבך את שיחות השלום עם איראן. צריך להבין, כן, אנחנו עובדים טוב טוב ביחד, אני מחבב את ביבי. גם אני אומרת את זה לאנשים שמשלמים לי שכר דירה, אגב.

תראו, ביומיים האחרונים, כשיש עלינו את הטילים מאיראן, כשהוא התקשר לכל העיתונאים, או יותר נכון – דיבר עם עיתונאי מדינת ישראל כמו ברק רביד ואחרים ואמר להם: אני מדבר איתכם, ואני תכף תכף הולך להתקשר לביבי, אבל העביר כבר את כל המסרים לכל העיתונאים המדיניים שלנו, איך אתם מבינים את זה אם לא הרעה בתנאים של השותפים?

לכן, צריכים כולנו לפקוח את העיניים ולצאת ולהתפקח מכל האשליות הגדולות ומכל הסיסמאות הריקות. יש את אמריקה, יש את ישראל.

לפעמים, הרבה פעמים – תודה, אני ממש מסיימת, אדוני – האינטרסים שלנו חופפים. אבל הגיע הזמן להתעורר ולהבין שאת כל הביצים שלנו ואת כל האינטרסים שלנו לשים בידי בן אדם אחד, לא אמריקה, זו סכנת נפשות. תודה.