קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי וחברותיי, כמה נקודות שישקפו את תולדות היום הזה. ראשית, עניין משפחתי לאומי: אני מברך את בני, אחד משניים שמשרתים במילואים. הוא השתחרר היום מעוד סבב שמירת ביטחוננו באיו"ש.
הוא חוזר ללימודים, והוא חוזר לעבודה.
היה שבועיים, שלושה בסבב הזה, וחוזר לבת זוגו. והוא כמו אלפים רבים, אבל מיעוט.
אנחנו דנים פה כרגע – נקודה שנייה – אני מזכיר לכם, דנים פה כרגע משום שאין שר פנים בישראל משהו כמו שנה. נכון? סדר גודל. אין שר, אין שר פנים במדינת ישראל.
ושרים אחרים, אבל שר פנים בפרט.
אני רוצה לומר בקשר לדיון המסעיר שהיה היום: הרבה יותר קשה מגילוי סודות זה הפצת תיאוריה, תיאוריית קשר שקרית מבעיתה.
המבקר – נבחר כאן מבקר שלא עמד בתנאי סף, בהליך קלוקל. שיקול הדעת של מי שמתיימר להיות מבקר – אני אומר את זה בתור יושב-ראש ועדת הביקורת – שיקול הדעת שלו הוא במקרה הטוב שגוי ובמקרה האחר קלוקל, ואני חושב שאפשר גם להמשיך בהגדרה – של פרקליטו של נתניהו, של ראש ממשלה, שמרשה לעצמו להעמיד את עצמו לבחירה למבקר הראשי של נתניהו כראש הרשות המבצעת. הליך הבחירה הסחטני הוצג כאן. הציפייה הברורה שמבקר המדינה, קרי פרקליטו של ראש הממשלה, ימנה את חברי ועדת החקירה בתנאים מסוימים. ואחרון, ניגוד עניינים משווע שידרוש הסדרה שלא תאפשר לו לבצע את תפקידו. שיקול הדעת של מי שטכנית נבחר – פסול.
ואולי הדבר האחרון שאני רוצה לומר זה שלמרות זאת הכנסת עובדת, למרות איומי הטילים, והיום בוועדת ביקורת המדינה דנו דיון רציני בנושא יחסי משטרה עם קהילות שונות – ערבים, אתיופים, חרדים, מפגינים – הנושא של מעקב אחרי המשמר הלאומי. אנחנו נמשיך לעשות כאן את עבודתנו, ואנחנו נצפה בפרפוריה של ממשלה רעה. תודה רבה.
274 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.