קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת. חזרנו היום מהפגרה, אבל בזמן הפגרה היינו עדים לאסונות נוראיים שקרו בקרב בני הנוער שלנו. אני רואה איך האלימות שגואה אצל בני הנוער היא כבר מזמן לא עניין חולף. זה הפך למעין שגרה שקטה.
תודה, אדוני היושב-ראש. זה הפך למעין שגרה שקטה, ואני אומרת לכם שאסור לנו בשום אופן להתרגל למצב כזה. רק לפני כמה שבועות נרצחו באכזריות דסטאו צ'קול, זיכרונו לברכה, ימנו בנימין זלקה, זיכרונו לברכה. שניהם נרצחו על ידי בני נוער שפעלו באכזריות בלתי נתפסת. אני מאמינה שחלק גדול מהעניין הזה קשור ישירות לחינוך מהבית, אבל בואו לא נשכח שהכדור נמצא לגמרי בידיים שלנו.
כנבחרת ציבור אני יודעת שאנחנו חייבים לקחת אחריות ולפעול. אני לוקחת אחריות. אני חושבת שאנחנו צריכים לפתוח כל ועדה אפשרית עם הנושא הזה ולא לתת לו לרדת מסדר-היום. אני מתכוונת לכך שעלינו לטפל בתופעה הזאת בכל המישורים שיש לנו כאן במשכן, החל מוועדת החינוך דרך ועדת החוקה ועד לוועדת העלייה והקליטה וזכויות הילד. אני קוראת לכולם לעשות את מה שצריך כדי לעצור את הרצח הבא.
חבריי חברי הכנסת, אני אמחיש לכם כמה המקרה הזה מזעזע. אתמול התקיימה פגישה במשרדו של ראש הממשלה עם משפחתו של דסטאו, הצעיר בן ה-19 שנרצח שבוע לפני הגיוס שלו לשירות צבאי. בפגישה אחותו סיפרה לראש הממשלה על הטראומה שהם עוברים, כי הוא נרצח מתחת לבניין שלהם. כל פעם שהם יוצאים הם עדיין רואים את כתם הדם. וההורים שלו, אבא ואימא, ואחותו, הגיעו לפגוש את ראש הממשלה. אחיו, הבן הבכור לא הגיע. למה הוא לא הגיע? הוא עדיין מסתגר, הוא בטראומה.
חבריי חברי הכנסת, זו כבר שעה מאוחרת, כולנו לא מרוכזים, אבל אני יכולה להגיד – זה תלוי בנו. זו אחריות שלנו. אנחנו צריכים לעצור את הרצח הבא. לא יכול להיות שבמדינת ישראל כל כך הרבה צעירים נרצחים, ולמשפחות אין שום מענה. אפילו היום אנחנו שומעים שאנשים פוחדים להסתובב כי נערים יוצאים עם סכין.
לכן, אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, אני חושבת שהגיע הזמן. בואו נעצור את הרצח הבא. שבפעם הבאה לא נדבר על הרצח שלא מנענו. תודה רבה.
324 מילים של צגה מלקו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.