קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, עולה כאן חברת כנסת, מכנה אותי בכינויים מעליבים, אומרת לי: יצאת פיתה. למה? כי בדיון בוועדת הכספים נציג משרד הפנים כביכול סתר את דבריי. טוב, חברת הכנסת פרידמן לא פה, אולי תספרו לה, חבריה לסיעה – אם היא הייתה מקשיבה לדיון אז היא הייתה מבינה שהיושב-ראש סיים את הדיון בדרישה מנציג משרד הפנים להביא נתונים רלוונטיים. ככה אולי הייתה יוצאת היא בעצמה פחות פיתה. כי מה לעשות, אני הבאתי נתונים על ארנונה למגורים במגזר הערבי, ונציג משרד הפנים ערבב נתונים של ארנונה לעסקים יחד עם ארנונה למגורים, בניגוד לנושא הדיון. וגם מה לעשות שכל הנתונים שאני הבאתי לא הגיעו משמועות, לא מהדלפות, לא מהערכות פוליטיות כאלה ואחרות. אלה נתונים רשמיים, מבוקרים, מתוך דוחות כספיים מבוקרים של הרשויות עצמן. חתום עליהם רואה חשבון, גזבר, ראש הרשות.
מיליארד ש"ח כל שנה המדינה מאבדת בשל אי-גביית ארנונה במגזר הערבי; 2.58 מיליארד ש"ח – חובות ארנונה מצטברים בעיר נצרת; 834 מיליון ש"ח – חובות ארנונה בעיר אום אל-פחם. וכן, הכול במסגרת מחקר חשוב מאוד, יסודי ומקיף של תנועת ארצנו, והיה גם פרסום בערוץ 14 אצל ישי פרידמן, הערוץ שרוצים לסגור עכשיו במסגרת הסזון החדש, כדי שהציבור אולי לא יתוודע לדברים שאני אומר כאן. והנתונים האלה, מה לעשות, מספרים סיפור קשה מאוד. מה לעשות שברוב הרשויות הערביות אחוזי גבייה שבין 35% ל-45%. 35% גבייה אומר שרק אחת מתוך שלוש משפחות משלמת ארנונה. אצל יהודים נדיר מאוד שיש מתחת ל-80%. ולא מדובר כאן באוכלוסיות שקיבלו פטור מטעמים סוציו-אקונומיים, מדובר באוכלוסיות שיש בהן משפחות עם אאודי ומרצדס בחנייה. לא מדובר בהנחות לנזקקים, פשוט לא משלמים ארנונה, הרשויות לא גובות.
המחדל אפילו גדול יותר כשמבינים את סמכויות הגבייה שיש לרשות מקומית בישראל. רשות מקומית לא צריכה להמתין שנים לפסק דין, יש לה סמכויות מרחיקות לכת – עיקולי חשבונות בנק, עיקול רכבים, עיכוב הליכים שונים, והליכי גבייה מינהליים מהמהירים והחזקים ביותר שקיימים במדינה. כל אזרח במדינה יודע זאת היטב, מספיק לאחר בתשלום ארנונה וכבר מגיעים מכתבים, עיקולים והליכי גבייה. אבל כאן אנחנו רואים מצב שונה לגמרי, חובות שתופחים משנה לשנה במאות מיליונים לאורך שנים, בלי גבייה אפקטיבית, בלי אכיפה אמיתית. וזה פשוט לא קורה ברשויות היהודיות. אז קצת מספרים לסבר את האוזן: בבית שאן – לא הרשות הכי חזקה והכי עשירה – 90% גבייה; כרמיאל – 87% גבייה; מגדל העמק – 96% גבייה; קריית ים – 80% גבייה.
חצור – 87% גבייה. ולעומת זאת במגזר הערבי: נצרת – 35%; כפר קאסם – 34%; קלנסווה – 21%; בענה – 22%. אני לא אקריא את כל הרשימה.
זה יוצר זלזול בשלטון החוק, בערך השוויון.
היהודים לא צריכים לשלם גם על עצמם וגם על הרשויות במגזר הערבי. אז באמת, קצת להתמקד, אפילו רק להקשיב לדיון. ככה תצאי קצת פחות פיתה, חברת הכנסת פרידמן. תודה רבה.
443 מילים של אריאל קלנר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.