קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי המתכנסים, חברי הכנסת, חברות הכנסת, יש פה בטח גם שר, יש שר, שרים, שר. שרים, סרים וזועפים. אחרי 7 באוקטובר, בתוך שנת מלחמה שלישית, אדוני היושב-ראש, מביאים לנו כאן אפשרות לשירות שאינו צבאי רק למגזר אחד בחברה – חלקיות מופלאה בזמן שאנחנו צריכים מתווה כולל לביטחון ישראל ולחוסנה. אם הולכים למתווה כולל, אז זה מצוין, אז חלק מזה זה הרכיב שבו מדובר. הרכיב הזה כשלעצמו, בודד, פסול. אתם באים אלינו בדמעות תנין באוזניים, כאשר אין שותפות בנטל, ואתם יודעים מה – גם לא בצ'ופרים. הם מחולקים לאנשיכם, למגזר.
ברשותכם, אני רוצה לנצל את ההזדמנות כדי לומר כמה מילים לא על דברים שקרו כאן, כולל האירועים המבישים של תחילת הערב, אלא על נושא שיבוא, והוא מתווה הפיצויים לעובדים בעקבות המלחמה מול איראן. מדובר במתווה שיש בו אפליה שהיא זועקת, של 25% בשכר בין עובדי המגזר הציבורי לעובדי המגזר הפרטי. ויש כאן הבחנה, כן, דם כחול ודם – מה? אדום? אגב, שמעתי כרגע שראש הממשלה, באיחור מאוד לא אלגנטי, למעשה אחרי תום המשחק שיקרה כרגע, הוא ייפגש מחר עם שר האוצר כדי לשפר את המתווה.
ואללה, את הפטנט הזה לא שמעתי. שמעתי ברגע האחרון, שמעתי דקות הארכה, אבל אחרי שייקבע מה שייקבע? כמובן, אני מקווה שלוועדה שלך, גברתי חברת הכנסת וולדיגר, העבודה, יבואו תיקונים, כי אנחנו צריכים לבצע את התיקונים למפלים בין עובדי המגזר הפרטי לעובדי המגזר הציבורי, ואולי בעיקר – אחד הנושאים זה הורדת הסיפים, מספר הימים המינימלי לזכאות. צריך להוריד את זה לחמישה ימים. הדרישה לעשרה ימים היא מנותקת מהמציאות, פוגעת בעובדים שלא עבדו כמה ימים. אמרנו חמישה ימים כדי לאפשר זכאות אמיתית לפיצוי. נקודה נוספת – מודל החל"ת הנוכחי לא מתאים למציאות של עבודה חלקית וגורם לעובדים להישאר בבית גם כשאפשר לעבוד חלקית. צריך לאפשר חל"ת גמיש, שבו עובדים חלקית והמדינה משלימה את ההכנסה. אגב, בסוגריים אני אעיר: הגיע הזמן סוף-סוף שהממשלה תגבש פקודות נצורות, תוכניות נצורות שלא מחכות ל-30 יום פלוס מאז תחילת המבצע, אלא תשחרר אותן כפי שמשחררים את פקודות המבצע הצבאיות. המתווה פוגע במשפחות, כי הוא מחייב הורה אחד להיעדר ברצף ארוך מעבודה, ופוגע בעיקר בנשים. יש להכיר בתא המשפחתי ולאפשר חלוקה בין ההורים כך שהזכאות תישמר במצטבר.
שני מגזרים נוספים שצריך לשים לב אליהם – העצמאים נשארים בלי רשת ביטחון אישית, למרות שהכנסתם נעצרת. צריך למצוא דרך למנגנון חל"ת לעצמאים שייתן קצבת מחיה הגונה לפי הכנסתם שנפגעה. עוד קבוצה זו העובדים הזרים והמעסיקים שלהם. המתווה מתעלם מכך, מטיל את כל העלות על המעסיקים. גם כשהעסק סגור, צריך לאפשר חל"ת גם לעובדים הזרים, ולשפות את המעסיקים, בדומה לעובדים ישראלים.
מנגנון התשלום איטי – זאת הערה כוללת – איטי מדי למצב החירום, ועלול להשאיר עובדים בלי הכנסה, אדוני היושב-ראש. יש לאפשר תשלום מקדמות מיידיות כבר עם הגשת הבקשה, כדי למנוע מהם פגיעה תזרימית. אני מאוד מקווה שהשיחה, אם תצא לפועל, של ראש הממשלה ושר האוצר בבוקר מחר, אחרי שנקבל את החוק, כנראה – אני לא אצביע בעדו – תחזיר לפחות תיקונים הכרחיים לוועדת העבודה, אלא אם כן אפשר יהיה לתקן בלי זה. חוק שהיה צריך לבוא מזמן, שהיה צריך להיות מוגש מייד עם פרוץ האירועים, ומגיע לקוי ומאוחר. תודה רבה.
496 מילים של אלון שוסטר. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.