קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון, תסלח לי, או שאתה לא מבין את החוק, או שלא קראת אותו, או שאתה משקר לנו. חפיפניקיות כזאת פגשתי רק בוועדת חוץ וביטחון בראשותך, ואני איכנס לנימוקים הענייניים. בבקשה אל תלמד אותנו, אל תטיף לנו מוסר – מי שעומד לצד הלוחמים ומי שלא. לנו אתה מעז? תתבייש לך, מעודד משתמטים שכמוך. הדבר היחיד הטוב שאני יכול להגיד לך שזה אולי בגלל שאתה לא מבין.
עמדת פה ובגיבובי המילים שלך דיברת על שלושה חוקים – על חוק ההשתמטות שתקדם, ועכשיו על חוק שירות לאומי. תראה, נתקלנו בוועדת חוץ וביטחון בדבר שלא ראיתי בשום מקום בכנסת. לקחת כספי ציבור – "מתווה ביסמוט". אף חוק שעבר פה, לא ראיתי מישהו שעף על עצמו וקורא לחוק כל כך חשוב "מתווה ביסמוט". אני אגיד לך מה השורה השנייה במתווה ביסמוט. אני אקרא את זה. בכותרות, אחרי התמונה שלך – השירות האזרחי, להבדיל ממה שקיים עד עכשיו, שמאפשר שירות לאומי-אזרחי ואינו מוגבל למסגרות ביטחוניות אלא גם בתחומים אזרחיים, אתה, ביסמוט, תעביר חוק שיהיה רק בגופי ביטחון שצה"ל כבר מגייס אליהם: משטרה, שב"כ ומוסד.
תגיד, אתה חושב שאנחנו מטומטמים? אתה מביא לנו חוק מ-2014, ששירות לאומי-אזרחי הוא בכל המקומות. כמה זלזול אתה יכול לזלזל בחברי הכנסת? יושבת פה השרה שאחראית. תשאל אותה מה כתוב בחוק הזה שאתה רוצה להאריך אותו. אני אגיד לך יותר מזה. בחוק הזה שאתה מאריך, אין נתון שאין לך פרופיל קרבי. אתה לוקח אנשים בעלי פוטנציאל קרבי, ואתה שולח אותם לשירות בעורף. ואתה יודע של כמה זמן, לפי החוק? הם עושים שנה, 40 שעות בשבוע, ולאחר מכן הם משוחררים, הם כאילו חיילי מילואים. השרה סטרוק, את מכירה אותם טוב, את מי שעושים מילואים 20 שנה. שנת שירות לאומי בעורף, ויש לך פטור משירות המדינה. תתבייש. אתה לא מבין. אתה לא קראת. אתה קראת רק שורה, שנאריך את החוק של 2014. אם אתה חס וחלילה עושה שנתיים שירות – 20 שעות בשבוע. אתה יודע כמה זה? ארבע שעות ביום.
ואני אומר לך, השרה סטרוק, למה זה לא דחוף? בגלל שבסעיף 37(ב) כתוב שאם לא יאריכו את החוק, לא ייפגעו אלה שכבר בשירות, זאת אומרת, הם ימשיכו. מה אתם רוצים לעשות?
ככה בדיוק כתוב. בבקשה, אני אקריא לך. את רוצה? לא. אוקיי.
לא לא לא. שנייה, בסדר, אז תני לי. אני אגיד דבר אחד.
אה, זה משהו אחר. זה משהו אחר. זה משהו אחר. בטח שהוא יעזוב. אבל סליחה, את יודעת למה הוא לא יעזוב? בגלל שביסמוט אמר עכשיו - - -
שנייה, השרה. ראש הממשלה אמר, וביסמוט אמר לפני שלוש דקות, שהחוק הזה עובר. אז אם החוק הזה עובר, והחוק הזה הוא רק שירות ביטחוני, אז זהו, אז אין בעיה, ולכן לא צריך להאריך. לכן לא צריך להאריך. אבל ביסמוט אמר, ואפילו ראש הממשלה אמר. רק אתם שוכחים שגם אנחנו יודעים לקרוא, ושוכחים עוד דבר – שלהבדיל מביסמוט, אנחנו יודעים מה זה לוחמים. אנחנו יודעים מה זה 300, 400, 500 ימים. אנחנו, להבדיל ממנו, לא אומרים לרמטכ"ל: למה הרמת? למה אמרת שאתה מרים עשרה דגלים? אתה פוגע בחוסן הלאומי. כאילו בקבינט יושבת האופוזיציה. מי הדליף את זה מהקבינט, אנחנו? כמה הוא יאשים את אלה שלטובת החיילים ואת אלה שנגד?
ביסמוט, אני יודע, כמו בוועדת החוץ והביטחון, גם פה אתה מעדיף להסתכל בפלאפון. בגלל זה אתה ככה מכיר את החוקים שאתה מעביר שם. עכשיו תדבר אתה. עכשיו תדברי את. עכשיו הוא. זה מה שעושה יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון, חוץ מדבר אחד: כשבאה הנציגה של משרד המשפטים, הוא אומר לה: לכי לעבוד. אין לך מה לעשות? ואומר מנהל הוועדה אסף: אני הזמנתי אותה. הוא אומר: תצאי החוצה. ואנחנו אומרים: אל תעליב, יש כבוד האדם. כמה רוע יכול להיות לך. עזוב את האטימות, עזוב את החפיפניקיות, עזוב את הלחישות של מי שלוחש אצלך בתוך האוזן כל הזמן גם מה להגיד. אם אתה לא יכול – תתחיל להיות יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון.
אני אומר ליושב-ראש ועדת הכנסת, לחבר הכנסת כץ: אנחנו בהחלפה הזאת נתמוך. תביאו יושב-ראש ועדת חוץ וביטחון אמיתי, שמעניינים אותו צורכי הביטחון – אנחנו לא נפריע. כן. את מי הבאתם לנו? רק מי שיגיד: כן, כן, כן? שלא רוצה להבין?
אני רוצה להגיד לכם משהו. אין לנו בעיה עם אלה שכבר שם. יש לי בעיה שאנשים - - -
טלי. אוקיי, בסדר. אני אגיד לך למה אני מלא לא שנאות – כאב: זלזול. את שמעת מה שהוא דיבר על "אנחנו"? אני הקשבתי לו. טלי, עזבי את זה. אני הקשבתי לו.
תאמיני לי שאני הקשבתי לו. אני אומר דבר אחד: מי שרוצה, שיבוא עניינית – עניינית, לא מהמחמאות – ויבדוק את מה שכתבתי בין "מתווה ביסמוט" לבין חוק שירות לאומי אזרחי מ-2014. אמרתי לכם כבר, היתרון היחיד, שרוצים להאריך אותו זה עד יום ההולדת שלי, ח"י אלול. כן, אבל למה צריך להאריך אותו? למה צריך להאריך אותו אם יש בחוק שאתה תעביר בשבוע הבא או בעוד שבועיים שירות לאומי-אזרחי אחר? אנחנו לא מקשיבים? אנחנו לא יודעים? רק חיוכים נבובים. רק חיוכים נבובים. רק הוצאות של אנשים מתוך הוועדה: אתה לא תדבר בגלל שאתה באחים לנשק; את לא תדברי בגלל שאת ממשרד המשפטים, לכי לעבוד. אנחנו אומרים, אומרים לך חברי הכנסת חילי טרופר, מאיר כהן, רם בן ברק, מי שיושב שם: ביסמוט, יש כבוד האדם, אל תעליב אנשים. אבל גם בזה אתה לא: תצאי החוצה – ואנחנו צריכים לצאת החוצה, שלפחות היא לא תיעלב, שהעיניים האדומות שלה יבינו שזה רק ביסמוט ועוד כמה חברים משם, לא אנחנו. אנחנו מעריכים אנשים שאסף פרידמן הזמין אותם לוועדה, ויושב-ראש הוועדה לא יודע לקחת אחריות אפילו על זה – להגיד: מנהל הוועדה עובד אצלי, ואם הוא הזמין, זה כאילו אני הזמנתי. אבל למה שתבין את הדברים האלה, ביסמוט?
אני אומר לך, מ"כ בצבא יודע לקחת אחריות. יש לו תשעה חיילים – הוא יודע לקחת אחריות יותר ממך. ואם היית לוקח אחריות לפחות על מה שעשה המנהל שלך והיה קצת אכפת לך מבני אדם – והיא לא מאחים לנשק, שגם הם תרמו למדינה יותר ממך – לא היית אומר לה: צאי החוצה, לפני כל כך הרבה אנשים. והיא עוד אומרת לך: תמיד יש פה נציג של משרד המשפטים. אני שומרת שבת, היא אמרה לך, ומאז שהתחילה המלחמה אני לא שומרת שבת בשביל לשרת את המדינה. הדברים שקורים פה משפיעים על העבודה שלי. ואני עוד הייתי נאיבי ואמרתי: ביסמוט, תעצור את זה, תגיד לה. ומה שהיה לך להגיד הוא: צא החוצה, צא החוצה. צאי החוצה.
מנהל הוועדה הזמין אותה. אל תגידי לי מי אמורה ומי לא. לא את קובעת, הוא קובע.
ביסמוט, אני אגיד לך דבר אחד: יכול להיות שעכשיו יתאים לך. תבוא, תרים עם החברים שלך שמפניה בערב כזה, בגלל שגם מעבירים את החוק הזה. תודה.
1,051 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.