קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה רבה, אדוני היושב בראש. הרמטכ"ל הרים דגל אדום, דגל אדום, כמה דגלים אדומים. הרמטכ"ל הזהיר באומץ שאם לא יהיה שינוי – 15,000 לוחמים חסרים – הצבא יקרוס לתוך עצמו. כשרמטכ"ל צבא ההגנה לישראל אומר את זה, יש לזה משמעות. יושב כאן רמטכ"ל, תשאל אותו, הוא עשה הרבה שנים בצבא. זה לא מישהו מאיתנו שאומר את זה, זה ראש הצבא אומר את זה. ואתם דגים קפואים, שקט, כאילו מדינת ישראל לא מתמודדת עם כמה חזיתות. אם אתם לא תעשו שינוי מהותי, יסודי, שכולם יתגייסו – חס וחלילה, המדינה הזו לא תחזיק מעמד. ב-2050, 52% מחייבי הגיוס יהיו חרדים, 32% משפחות חרדיות מכלל האוכלוסייה יהיו בשנת 2050, אז תגידו לי, מי יעבוד? מי יגן? מי ילך לצבא? מי ישמור על הגבולות? מי יבטיח את עתידנו, עתיד ילדינו, עתיד נכדינו, בארץ הזאת?
אמר לי חבר הכנסת פינדרוס – ראיתי איזה פרסום: כשאנחנו נהיה הרוב, הכלכלה תהיה חזקה. מה? איזו בדיחה.
קלקלה בקו"ף, אתה צודק. לא ייאמן.
לעצם החוק הזה. כשהייתי באוצר, הנושא היה באחריות משרד האוצר ומשרד החינוך. אני מכיר לא רע את הנושא הזה. כשאתם תאפשרו לחייבי גיוס ללכת לשירות לאומי-אזרחי כדי לקבל אחר כך את כל ההטבות – אתם עושים עוול למשפחות הלוחמות. אתם מכשירים את – אני לא רוצה להגיד את המילה הנוראית הזו – אתם מכשירים את הרמאות הזו. אם הוא חייב בשירות, למה אתה מאפשר לו ללכת בגיל 18 לשירות לאומי-אזרחי? אתה מאפשר למי שחייב, מי שקיבל דח"ש, מי שקיבל דחיית שירות, ללכת לשירות לאומי-אזרחי. אם אתה אומר לי שמי שחייב שירות וקיבל דחיית שירות לא יכול ללכת לשירות לאומי-אזרחי, תגיד את זה בקול גדול. אני רוצה לשמוע, בבקשה. תגידו, אני היום בגיל 18, קיבלתי דחיית שירות, האם אני יכול ללכת לשירות לאומי-אזרחי? כן או לא? מילה אחת, תענו. גם השרה יושבת פה וגם יושב-ראש ועדת החוץ והביטחון. הוא לא יכול ללכת או כן יכול ללכת? התשובה: הוא כן יכול ללכת. הוא כן יכול ללכת, חייב הגיוס, ומכאן הרמאות. אתם מכשירים את הרמאות הזו. שקט. כבשים.
לא יהיה מי שילך לצבא. לא יהיה מי שיגן על המדינה הזו. לאן אתם לוקחים אותנו? העיקר מרימים לי יד. מה אתה מדבר? חייבי שירות ילכו לשירות לאומי-אזרחי, אלה שקיבלו דחיית שירות. תלכו להתגייס, מה קרה? אומר הרמטכ"ל: חסרים לי 15,000 חיילים. יש כאן כמה אנשים – אלעזר, בני גנץ – שמכירים את המשמעויות האלה יותר טוב מכל אחד מאיתנו. מחריבים את המדינה הזו. ממשלה רעה. אין לי כבר נשמה. תודה רבה.
391 מילים של מיקי לוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.