קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, חבריי חברי הכנסת. לפני כחצי שעה עלה לפה מהלל השאהידים, תומך הטרור אחמד טיבי. הוא השתלח וקילל את אבי הרב שמואל אליהו, אותי ואת השר איתמר בן גביר. מי שהיה עוזרו האישי של רב המרצחים יאסר ערפאת, מעז להטיף למישהו על גזענות וחינוך.
אני חייב לומר לכם, אבל באופן אישי, שיש בי שמחה. יש בי שמחה לראות את אובדן העשתונות של מי שעודד רצח של חיילים, החרדה שלו, השנאה שיש לו בעיניים מגלה יותר מהכול, שהוא מבין שאנחנו ניצחנו וננצח. הוא יודע היטב שהעם היהודי חזר לארצו; הוא יודע היטב שבורא עולם לא יעצור באמצע הדרך, ולכן הוא צורח; לכן הוא מטנף; לכן הוא יוצא מכליו.
כשאני מסתכל על הרוע שיש לו על הפנים, ואני מעלה למול פניו את דמותו של אבי; כשאני מסתכל על הכיעור שלו, של ערפאת, של סנוואר, על הרוע שניבט מהם למול הטהרה של הרבי מלובביץ', של הבאבא סאלי, של גדולי ישראל, אני יודע בוודאות מי בצד הטוב - -
של סבא, בוודאי. על אחת כמה וכמה.
אני יודע מי בצד הטוב של ההיסטוריה, אחיי ורעיי, ומי בצד שרוצח, שטובח, שאונס ועורף ראשים. כולכם זוכרים את הברברים האלה שטבחו בשני החיילים, עוד לפני 7 באוקטובר. מרימים את הידיים שלהם מגואלות בדם. ברברים, חיות אדם, נאצים.
אני רוצה להציג בפניכם, אחיי ורעיי, כמה מהדברים שאמר המחבל טיבי – מחבל בעור של כבש שמתחפש לאיש המערב – כי אולי אתם נהנים מהבדיחות שלו מדי פעם: ברכות לאלפי השאהידים, אומר המחבל הזה, במולדת ובניכר; ברכות לשאהידים שלכם ושלנו בתוך הקו הירוק. ככה הוא אומר. בעוד שאנחנו אומרים שאין דבר נעלה יותר מאלה שמתו למען המולדת – אתם מבינים? – אלה שהכובש רצה שיכנו אותם מחבלים.
תומך טרור, תומך מוות. אני רוצה להזכיר לכם, אחיי, חברי הכנסת וכל מי שצופה בנו, מי התת-אדם הזה מתחת לתחפושת. אתה, כן, תת-אדם מתחת לתחפושת של הדמוקרט הישראלי.
אתה לא רק פעיל, לא רק תומך, אתה היועץ האישי של יאסר ערפאת. אתה האיש שישבת בחדרים סגורים עם הרוצח הגדול ביותר של היהודים מאז השואה; האיש שתכנן את האינתיפאדה השנייה, את הגל הרצחני שהרג יותר מ-1,000 ישראלים בפיגועי התאבדות – הוא חבר שלו – באוטובוסים שהתפוצצו, ברצח של ילדים במסעדות. ומי שעמד לידו לאורך כל הדרך היה אחמד טיבי. הוא עמד שם, הוא ייעץ לו.
אז מה קרה, אחמד טיבי? מה קרה עם כל ההתנגדות שלכם? ערפאת נגמר, הטרור נכשל. וההחלפה – החלפת קצת קריירה, אתה פה בתוך הכנסת, אנחנו נותנים לך לשחק במשחקי הדמוקרטיה, אבל לא באמת השתנית, לא אתה ולא החברים שלך. במקום לחנך את האנשים שלכם לצדק, למוסר, לתרבות של אברהם אבינו, אתם מחנכים אותם לשנאה של העם היהודי; אתם חותרים תחת הדמוקרטיה הישראלית; אתם חותרים תחת ערכי המוסר והצדק. זה מי שאתם, אפסים שלא יודעים להוביל את הדברים לאחדות - - -
כשהתפוצצו האוטובוסים בשנות התשעים, אחמד טיבי כינה את זה מחיר הכיבוש. כשירו רקטות על תל אביב, אז דיברו על התסכול הפלסטיני. כן, הצדיקו הרג של חיילים. כשהחמאס אנס, טבח ובזז, לא שמעתי אתכם מגנים. אתם מסתובבים בעולם בכנסים בין-לאומיים, מדברים באנגלית, אבל אנחנו יודעים היטב איך אתם מדברים בערבית.
אתם הבושה, אתם הכישלון של העם הערבי. ומגיעים להם, מגיעים להם מנהיגים טובים יותר, מוסריים יותר, שבאמת ישאפו לשלום, ולא אפסים כמוכם שמעודדים את הטבח, את הרצח, את האלימות, את הברבריות. במקום לתקן, אתם מחריבים אותם. תודה רבה שנתת לי את ההזדמנות לשמוח על הניצחון שלנו.
556 מילים של עמיחי אליהו. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.