קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, רבותיי חברי הכנסת, אזרחי ישראל, יצא לי להחליף הבוקר את יושב-ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט בדיון על חוק רציני שיפצל את סמכויות היועץ המשפטי. בקושי נפתח הדיון, ומטר של מסרים ניתך על ידי חברינו לאופוזיציה: קטרגייט וברוורמן ופלדשטיין. בקיצור, במילה אחת – מיקי לוי, איך אתם אומרים? נתניהו, נתניהו, נתניהו. ולקח לי זמן להיזכר ולהזכיר לעצמי שזו העונה בעצם, עונת הציד. אתה זוכר, מיכאל, טרום קום המדינה קראו לזה במינוח הצרפתי, הסזון. והיום הכלל הראשי בסזון, הכלל הראשי הוא ביבי ביבי תרדוף. ביבי ביבי תרדוף, זה הכלל. הוא הניצוד הראשי, כל מה שזז לידו, מי שזז לידו, כל מי שקשור אליו, כל מי שעובד בלשכתו.
הכול כשר, חבר הכנסת פורר. כל האמצעים כשרים. עדי מדינה ופשפשים ועבירות פליליות תוך כדי התיק הזה. 13 תיקי צד שנפתחו תוך כדי - - -
תשמע, עודד, אני יושב בוועדת החוקה, שואל את המשנה לפרקליט המדינה על כל הלשעברים בקודש-הקודשים של מערכת הביטחון, אנשים שיודעים סודות, מה שיונתן אוריך לא ידע ולא יֵדע לעולם, בקשרים עם קטר. מעולם – אומר לי המשנה לפרקליט המדינה – לא שאלו אותם, לא תשאלו אותם, לא חקרו אותם, לא עצרו אותם על הסעיף של קשר עם סוכן חוץ. כלום.
אתם שתקתם, מיקי לוי, שתקתם. מנזר השתקנים. שתקתם.
שתקתם. אבל אם זה קשור לנתניהו, זה מותר, כן, זה סזון.
תשמע, אנחנו הרי בוגרים, עודד פורר, אנחנו הרי בוגרים של התיקים. אם היית מדבר איתי לפני עשר שנים, לא יודע, אולי הייתי עונה לך אחרת. אבל אנחנו בוגרי התיקים של שרה נתניהו. היו שבע-שמונה האשמות. מה נשאר? חצי חמגשית. חצי חמגשית. אנחנו היינו פה, אנחנו בוגרי תיק נתניהו עצמו, התיקים הללו. עשר שנים, אושר. עשר שנים.
כן, אב הבית ואם הבית, הכול. נשאר כלום ושום דבר. נתניהו – אתה היית במשטרה – מאות חוקרים, מאות מיליונים, חיקורי דין בחו"ל. מה לא עשו? מה אנחנו מגלים? מה מגלה אזרח, מיקי, שרואה את המשפט הזה? מה הוא מגלה? הוא מגלה חוקרים שעולים, והחוקרת האחרונה שעולה, עילם, לא יודע מי זאת, עולה, אומרת: ביצענו עשרות האזנות סתר – בניגוד לחוק. לא אישור יועמ"ש, לא אישור שופט. מאזינים לראש ממשלה בדרכי צד.
זה לא המקרה היחיד שהיה בניגוד לחוק. תשמעו, הרשימה פה היא ארוכה, הרי. מחשבים התאיידו ונעלמו וחשבוניות פתאום נעלמו והפסקת חשמל בדיוק בחדר של פילבר. ניסים. זה תיק שכולו ניסים.
אני אומר בקיצור: תשמע, כל התופעות האלה יש להן שם אחד – השם הנכון הוא סזון. ככל שהבחירות יתקרבו, כידוע, הסזון הזה יגדל. הרעב של הציידים, כמות החיצים, כמות הניצודים, אנחנו מכירים את זה, הציבור מכיר, הריח באוויר. ואני אומר לכם, חבריי לאופוזיציה, לא באמת אכפת לכם מביבי או משרה, אכפת לכם מהשלטון. זה רק תירוץ. אתם רוצים להוריד אותו בשביל השלטון, וככל שתמשיכו באמצעים האלו הציבור מבין והשלטון רק יתרחק מכם יותר ויותר.
444 מילים של עמית הלוי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.