קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כבוד היושב-ראש, שוב מוצגת הצעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא הפשיעה על ידי חברי איימן עודה, ושוב שולחים לנו את השר הזה כדי לענות. מראש אנחנו יודעים מה תהיה התשובה. חבר כנסת ערבי, איימן עודה, מדבר על הפשיעה מדם ליבו, על המחיר הכבד. וזה, השר הזה, מדבר על החינוך; האיש התחנך וינק חלב של גזענות בבית. ואז הוא מדבר על דוחות תנועה, והוא חבר במפלגה שהמנהיג שלה, שהוא אבו נפחא, השר, יש לו עשרות דוחות תנועה, עשרות דוחות תנועה. אחר כך הוא מדבר על ירי בחתונות, והוא שוכח את חתונת הסכינים והתמונה של משפחת דוואבשה, עם הסכין באמצע.
ולכן, נשאלת השאלה: תגידו, עבריין שמתם כשר לביטחון לאומי, אחראי על המשטרה. זה שר מורשת, עולה לענות ואומר לערבים "חינוך", אין לו ראי. משה סעדה, השופט אומר שהוא שקרן, והוא מטנף על היועצת המשפטית. זה מזכיר לי פתגם בערבית.
גם. (אומר בערבית: מרוב מחסור בסוסים, שמו אוכפים על כלבים.)
מה זאת אומרת לא יכול להגיד "עבריין"? האיש הורשע.
הורשע. הורשע. הורשע בבית משפט.
לא, לא. אני רוצה לתרגם. אם אתה רוצה, אני אתרגם: בחווה, כאשר אין סוסים, נגמרים הסוסים, אז נאלצים לשים את האוכף על הכלבים שנשארו בחווה.
ולכן, אין, אין. תראה איזה חומר אנושי יש בממשלה הזאת, איזה חומר אנושי יש. אתם מביישים את הבינוניות, מביכים את הטיפשים, מביכים את מי שנכשלו בכל דבר. כל דבר שאתם נוגעים זה רע, זה כישלון, זה דם. דם שוטף את הרחובות, וזה, הזה – זה, זה, אומר: חינוך. חינוך. אתה ינקת גזענות מאבא שלך, ששונא ערבים.
252 מילים של אחמד טיבי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.