קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, חבריי חברי הכנסת, הקמפיין שמוביל בימים האחרונים בני גנץ נגד שותפות רע"מ בממשלה העתידית אינו קמפיין של הנהגה, זה קמפיין של חולשה. כשאין דרך, מחפשים אויב; כשאין חזון, מפעילים פחד; וכשאין אומץ להתמודד עם המציאות, מסיתים נגד הציבור הערבי. בואו נאמר ונגיד את האמת בקול ברור. רע"מ לא פירקה ממשלות – היא עיצבה אותן. רע"מ לא איימה על הדמוקרטיה – היא חיזקה אותה. ורע"מ לא ביקשה טובות – היא דרשה זכויות אזרח בסיסיות, שמגיעות לכל אזרח במדינה הזאת.
מי שתוקף היום את השותפות עם רע"מ עושה זאת לא מתוך דאגה לעתיד, אלא מתוך פחד מהאפשרות ששותפות יהודית-ערבית שוויונית תצליח. הרי אותו גנץ ישב בממשלה שבה רע"מ הייתה שותפה. הוא נהנה מהשקט היחסי, מהיציבות הפוליטית, מהיכולת להעביר תקציבים ולהחזיק מדינה מתפקדת – ושתק. לא שמעתי אז אזהרות, לא קמפיינים, לא נאומים דרמטיים. (אומר בערבית: הגמל לא רואה את דבשתו.)
והשאלה שנשאלת היא: מה השתנה מאז? לא רע"מ השתנתה – רק הפוזיציה השתנתה. קל מאוד להיזכר בציבור הערבי רק כשצריך אצבע מאשימה. אבל ההנהגה נמדדת ביכולת לעמוד מאחורי שותפות גם כשזה פחות פופולרי בסקרים. פשוט לעשות מה שנכון.
הציבור הערבי אינו איום. הציבור הערבי אינו איום. הוא משלם מיסים, תורם לחברה, רוצה ביטחון אישי, חינוך ותעסוקה ועתיד לילדים שלו, בדיוק כמו כל אזרח אחר. מי שמציג שותפות עם הציבור הערבי כסכנה לא פוגע ברע"מ. הוא פוגע בדמוקרטיה הישראלית עצמה.
(אומר דברים בשפה הערבית, להלן תרגומם: אנשינו המכובדים, שמענו אתמול נאום הסתה וקמפיין תעמולה קיצוני של גנץ, אשר קיבל את האמון של המפלגות הערביות בשנים הקודמות, אולם הוא זחל לעבר נתניהו, החלש הזה, היום. החלש הזה מסית היום נגד המפלגות הערביות. זה גנץ. כל מי שרוצה לעלות בסקר דעת קהל מסית נגד המפלגות הערביות, והוא גם מסית נגד מפלגת רע"מ, והוא אומר שהוא לא רוצה שתהיה שותפה בבחירות הבאות.
אולם אני מזכיר, כמו שאני תמיד מזכיר, שמי שמחליט על אופייה של הממשלה הבאה הוא הקהל הערבי והרחוב הערבי.)
(אנחנו, הרחוב הערבי, נצא בבחירות הבאות כדי להחליט מי יהיה ראש הממשלה הבא ואיפה תהיה רע"מ.)
323 מילים של ואליד אלהואשלה. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.