קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, גם אני אתייחס לסגירה של תחנת הרדיו גלי צה"ל, כי בעיניי זה צעד ממש מסוכן ובעייתי בדרך לתהום. המהלך של הקואליציה הוא חלק מתהליך רחב, שבו לאט-לאט הם מנסים להשתלט על התקשורת בישראל. ככה זה עובד. לא סוגרים את הכול בבת אחת וביום אחד. מתחילים בכלי תקשורת אחד, יוצרים תקדים, בודקים את תגובת הציבור, מרדימים את הציבור ואז ממשיכים הלאה. היום זו תחנת רדיו. מחר זה יהיה ערוץ טלוויזיה, מוחרתיים זה יהיה עיתון, אתרי אינטרנט וחדשות.
מדובר במהלך מסוכן בצורה בלתי רגילה, כי הוא פוגע ישירות בחופש הביטוי ובזכות של האזרחים לדעת את האמת. תפקידה של תקשורת חופשית הוא לשאול שאלות, לבקר את השלטון ולהציג מציאות אמיתית, גם כשהיא לא נוחה לממשלה. כשהממשלה פועלת לסגור או להחליש כלי תקשורת, היא פשוט שומרת על עצמה. יש להם בעיה עם התקשורת משום שהיא משמיעה קול שלא מתיישר, קול עצמאי, קול שפשוט עושה את העבודה שלו.
במקרה של גלי צה"ל, הפגיעה קשה עוד יותר. כי מדובר בבית של החיילים והבית של החיילות. אני שומעת הרבה רדיו. אני נכנסת לאוטו, אני נוסעת הרבה מכרמיאל לירושלים, אני דבר ראשון פותחת גלי צה"ל. 75 שנים התחנה מלווה חיילים בסדיר, בקבע ובמילואים, בבסיסים, בשמירות בלילה, בבתי חולים.
אתם יודעים, שני אבות, צביקה, אבא של שאולי גרינגליק, זיכרונו לברכה, שנפל בעזה, ומשה, אביו של הלוחם ענר שפירא, זיכרונו לברכה, שניהם אבות למוזיקאים גיבורים שנפלו במלחמה. שניהם יצאו נגד החלטת הממשלה לסגור את גלי צה"ל. כשמשפחות שכולות מדברות, מדינה אחראית צריכה לעצור ולהקשיב. אבל זה לא המצב. הממשלה לא סופרת קול שנתן כוח ונחמה למשפחות האלה בשעות הכי קשות של החיים שלהן. ממשלה שמפחדת מתקשורת חופשית צריכה להניח את המפתחות וללכת הביתה. לישראל מגיעה ממשלה שלא עוסקת כל היום רק בעצמה, אלא פועלת לטובת האזרחים באמת, והשינוי יגיע, תודה.
284 מילים של טטיאנה מזרסקי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.