קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
אדוני היושב בראש, כנסת נכבדה, אני רוצה לתאר בפניכם, מכיוון שאתם מקשיבים, אירוע שקרה לי בשבוע שעבר, ביום חמישי. הגעתי למרפאה, ובמקרה, איתרע מזלי והטלוויזיה הייתה על ערוץ 14, ערוץ הממשל. היה שם דיון, פאנל מורחב, על האירוע שבין מירב בן ארי לגלית דיסטל. על האירוע של קריעת החוק, כשסולומון היה יושב-ראש, אירוע דרמטי; גם הוצאת אותי מהמליאה. כמובן שקיבלתי את זה בהבנה. לא אמרתי לך מיזוגן, שוביניסט וכאלה – פשוט יצאתי החוצה.
אבל לא על זה אני רוצה לדבר. אני רוצה לדבר איתך על הפאנל. קודם כול, כל הפאנל חשב אותו דבר. כולם חשבו – כמובן, זה ערוץ הממשל – בעד גלית ונגד מירב. אני רוצה להגיד משהו לערוץ 14: קודם כול, למה להביא פאנל? אם כולם חושבים אותו דבר, תביאו בן אדם אחד. לא חבל להטריח אנשים, אולי לשלם להם; חלק מקבלים כסף, חלק לא. למה? תביאו בן אדם אחד, והוא ידבר עם המנחה, ואז תוכלו להגיד על מירב בן ארי איך היא לא מתביישת לקרוע חוק שעוסק בבורא עולם וכדומה, למרות שזה רק עוסק בכפייה דתית. במקום זה הביאו פאנל.
אני רוצה להגיד לך משהו. מעבר לאירוע הזה שכל הפאנליסטים יושבים וחושבים אותו דבר, אני רוצה לקרוא לאורחים של תוכניות בערוץ 11, 12, 13, כל הערוצים שפה – לא אתה – קוראים להם "ערוצי תעמולה", ואני אומרת להם, לאותם אורחים: קחו יום אחד ושבו וצפו בערוץ, ותראו מה זה להביא פאנל שכולם חושבים אותו דבר. למה אני אומרת את זה? כי אנחנו, חברי האופוזיציה, הולכים לפאנלים בתוכניות ומביאים לנו שני צדדים, נכון? אורלי לוי כזאת, שאני לא יודעת למה למישהו מעניין מה יש לה להגיד. היא כאילו בעד הממשל. אני הולכת לפאנל בכאן 11, והם מביאים לי את הבחור הזה מ"אם תרצו". איך קוראים לו? המנכ"ל של אם תרצו, איך קוראים לו?
אפילו אתה לא זוכר? מילא אני לא זוכרת. יושב מולי אחד, לסרי כזה, שהוא מקבל תוך כדי שידור – מתן, מאם תרצו. וד"ר לסרי הזה מקבל – הוא יושב לידי, אני אומנם לא רואה טוב בלי המשקפיים – מקבל מסרים מהשלטון.
אני אומרת לאורחים: תראו מה זה. לא תמיד חייבים להביא, בשביל האיזון הפתטי שלכם, אנשים שהם שקרנים. כי כשעומד מולי הבחור הזה מאם תרצו ומתחיל לזרוק לי את ה-53 מיליארד למנסור עבאס, ואני אומרת לו: תקשיב, זה אפילו לא דיון, כי אנחנו יודעים שזה שקר – נכון, ווליד? זה שקר, כי אף פעם לא היה 53 מיליארד. אגב, אם היו לכם 53 מיליארד, כנראה שעוד היינו יושבים בממשלה, נכון? אבל זה לא קרה. וזה לא מונע מכל האורחים, בכל הערוצים, שכשחברי כנסת מהאופוזיציה מגיעים - -
שנייה, אני מסיימת את הפואנטה. - - להביא כל הזמן אנשים שרוצים לאזן.
אז בואו, שבו יום אחד, כמו שאיתרע מזלי וצפיתי בערוץ 14, ותלמדו איך מנהלים פאנל עם אנשים שלא תאמינו, כולם חושבים אותו דבר. תודה רבה.
450 מילים של מירב בן ארי. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.