קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
תודה, אדוני היושב-ראש. השר וסרלאוף, מכובדנו, עמד כאן ודיבר על חלומות, על ספר בראשית, כספר שיש בו הרבה חלומות, על החלומות של יוסף. ואני, בשביל לקצר, אגיד: גם לי יש חלום. I have a dream. השר וסרלאוף ואני, אני מניח, לבושים בערך אותו דבר – הולכים עם כיסוי ראש, לובשים ציצית. בכל אופן, הוא משאיר אותי עם חלום. אז יש לי חלום שהציונות הדתית האמיתית תקיץ משנתה; שהציונות הדתית האמיתית תחשוב שלא הכול זה רק קואליציה ואפילו לא עוד מאחז; שיש באמת עם ישראל, שיש באמת מילואימניקים ומשפחות שכולות, והורים שכולים, ורבנים; ויש לנו תורה של תורה ועבודה, של תורה ושירות, שיש לנו באמת אחריות לאחינו, כל בית ישראל כולם, ולאזרחי המדינה כולם; שהציונות הדתית תסתכל על חוק ההשתמטות ותשאל איך לא רואים, כולם, שכתוב ארבע פעמים בחוק: גיוס תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדים. "תלמידי ישיבות" – מחוק. אדוני היושב-ראש, אפילו לא כתוב תלמידי מוסדות חרדיים – כתוב: בוגרי מוסדות חינוך חרדיים.
זאת אומרת, כשעומד פה שר החינוך קיש, המטיף הכי גדול לסרבנות, מממן הסרבנות – הוא לא חולם; הוא לא רוצה שיהיה כתוב בחוק שמישהו ידבר על גיוס לצה"ל עם תלמיד בן 18-16, לפני שהוא בוגר מוסד חינוך חרדי. כאילו שאם עם הילדים שלנו לא היו מדברים בגיל 14, 15, 16, 17 על גיוס, הם היו מתגייסים. ברור שלא.
השר קיש הוא גדול המממנים של ההשתמטות הזאת, אבל מה הפלא? הוא, לפני שהוא נהיה פוליטיקאי, הוא כבר קרא לסרבנות. הוא רק מאשים את אחים לנשק. הוא לא נותן להם להיכנס לבתי ספר, כאילו הוא לא יודע איפה הם היו, כשהוא היה ירוק, ב-7, ב-8, ב-9, ב-10 באוקטובר.
אדוני היושב-ראש, אתה מבין מה אני אומר. גם לי יש חלום, שלפחות אנחנו בציונות הדתית נבין את האחריות הכבדה המוטלת עלינו, כולנו, אולי לא רק אתה, שחוק ההשתמטות – נצביע נגדו. תודה.
291 מילים של אלעזר שטרן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.