קישורים לקטעים: מעבר ביניהם בחיצים למעלה ולמטה
כנסת נכבדה, פעם מנהיגים זרים היו באים לישראל ומגיעים לסיור ביד ושם, זה היה סיור חובה. היום מסתבר שיש תחנת חובה אלטרנטיבית חדשה. הם נוחתים פה ואחר כבוד מוזמנים על ידי ראש הממשלה להגיע לדיון במשפט הפלילי שלו, זה הנוהל החדש.
יש לנו ראש ממשלה בכיין. עובר על החוק, ואז מתלונן שמחייבים אותו לתת דין וחשבון. טוען בפני השופטים שלא תהיה לו בעיה לנהל את המדינה במהלך המשפט, ואז מתלונן בפני השופטים על זה שלא ביטלו לו הבוקר את הדיון, אלא רק דחו אותו אחרי שביטלו את זה אין-ספור פעמים. הוא מורח את הדיון הזה בלי סוף.
על רקע ההזמנה של נשיא הפרלמנט של פרגוואי לדיון היום בבית המשפט, נתניהו אמר, אני מצטטת: הוא יגיע לכאן וזה יהיה מביך. כאילו המבוכה היא של מדינת ישראל ולא שלו אישית. בושה? לראות ראש ממשלה עומד לדין זאת בושה? אני אומרת להפך, זאת תעודת כבוד.
ואני אומרת, שיבוא נשיא הפרלמנט, שיבוא שגריר ארצות הברית, שיבואו מנהיגים מכל המדינות, שיבואו ראשי ממשלות, שיבואו מלכים, שיבואו כולם; שיבואו לראות ולשמוע – עוד לא אבדה תקוותנו. עדיין בישראל יש דמוקרטיה, עדיין בישראל יש עוד שוויון בפני החוק. ומי שלקח שוחד, מי שרימה, מי שהפר אמונים יעמוד למשפט על שוחד, מרמה והפרת אמונים – גם אם הוא ראש ממשלה.
שיעלו כל שועי העולם לישראל בזה אחר זה ושיעמדו בתור ללמוד: כך ייעשה למי שעובר על החוק. כך ייעשה למי שהעדיף את טובתו האישית ואת טובת משפחתו על פני טובת הממלכה. אנחנו לא הקמנו מדינה בשביל להפוך לרפובליקת בננות. והמשפט הזה הוא לא באגס באני, זה משפט על אדם נהנתן שהיום גילינו שוב עד כמה הוא שפן.
259 מילים של מירב כהן. הטקסט מתוך "דברי הכנסת"; קריאות ביניים ודברי היושב־ראש מוצגים במקום שבו קטעו את הנאום, בשוליים. הנוסח המלא בפרוטוקול הרשמי.